מעולם לא הרכנתי ראשי בפני גוי

בשם הרב לייבל שפירא, מיאמי (הובא כאן). סיפור זה סופר גם על ידי הרב יוסי פלטיאל, והרב י"י ג'ייקובסון.

בשנים הראשונות, כשהרבי התגורר בבניין מגורים על פינת הרחובות ניו - יורק ופרזידנט, והיה חוזר לביתו בכל יום בשעה קבועה, היה שם יהודי - לא מחסידי חב"ד - שפעמים רבות הזדמן לו להמצא במקום בדיוק כשהרבי היה שב לביתו, ובכל פעם הרבי היה מרכין קלות את ראשו לעברו כאות לאמירת שלום. פעם הבחין אותו יהודי שאיזה גוי, להבדיל עמד שם, וכשהרבי עבר והגוי אמר לו שלום, הרבי עצר והחליף אתו מספר מילים.

בהזדמנות הבאה התאזר אותו יהודי באומץ, ניגש אל הרבי ושאל:

• מדוע אלי הרבי רק מרכין את ראשו לאות שלום, אבל לא אומר לי אפילו מילה אחת, ואילו אותו גוי זוכה שהרבי ידבר אתו?

ענה לו הרבי

• בחיי לא הרכנתי מעולם את ראשי כלפי גוי, ולכן לא הייתה לי ברירה וכדי להראות שאינני מתעלם ממנו, החלפתי עימו כמה מילים.

הערות

• י"א שהיהודי היה שכן והגוי היה הדוור, והרבי נהג לומר לו "גוד מורנינג".