מגילה דף יב
גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות, בית הנשים מיבעי ליה! אמר רבא: שניהן לדבר עבירה נתכוונו. היינו דאמר אינשי: איהו בקרי [דלועין גדולות] ואתתיה בבוציני [דלועין קטנות].
ותמאן המלכה ושתי, מכדי פריצתא הואי, דאמר מר: שניהן לדבר עבירה נתכוונו, מאי טעמא לא אתאי? אמר רבי יוסי בר חנינא: מלמד שפרחה בה צרעת במתניתא תנא: בא גבריאל ועשה לה זנב.
הערוך: בהגדה דמגילה בא גבריאל ועשה לה זנב פירוש כל דבר שהוא יתר שאינו כמדת חברו משתנה מכמות שהוא ממה שהעולם נוהג קרוי זנב וכזה תמצא הרבה. שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב, חד אמר פרצוף וחד אמר זנב. בעירובין בריש גמרא דפרק עושין פסין [דף יח, א - ויבן ה' אלהים את הצלע וגו', רב ושמואל: חד אמר פרצוף, וחד אמר זנב], כי בודאי הדבר מתברר כי לא אמר זנב ממש. (ערך זנב)
כד הקמח: והוא יתרת בשר שנעשה בפניה לפי שעה בדרך הנס. (ערך פורים)
תורה תמימה: ויש להוסיף עוד דהוא תואר לחתיכת בשר שאין בה תמונה ופרצוף והוא מכוער, וכעין שאמרו בעירובין כ"א ב' עה"פ ויבן ה' את הצלע חד אמר פרצוף וחד אמר זנב ולא פליגי, אלא דשניהם סוברין שהיה חתיכת בשר, ומר ס"ל דהיה בה צורה ופרצוף ומר ס"ל דלא היה בה כל צורה, ומכונה זנב. (פרק א הערה קב)