שותפות עם אביי
כשהגיע אדמו"ר הזקן לליאזנא, היה עדיין אברך צעיר, ולא רבים הכירו בגדולתו. באחד הימים הראה אדמו"ר הזקן מופת, וה"מתנגדים" שדרו בעיר לא ראו זאת בעין יפה. הם דרשו מהאברך להתייצב בבית הדין בויטבסק, ולהסביר את מעשיו.
בעמדו לפני בית הדין, אמר אדמו"ר הזקן: "אין לי מה לומר. אוכל רק לספר מעשה אותו שמעתי ממורי ורבי, המגיד ממזריטש".
•
הדבר אירע בטרם התפרסם שמו של הבעל שם טוב בעולם. פעם הראה הצדיק מופת בעיר ברוד. אנשי העיר חששו שכוחו לחולל מופתים אינו נובע מכוחות הקדושה, חלילה, ורצו להחרים אותו.
אמר להם הבעל שם טוב שלא בכוחות עצמו עשה את המופת, אלא בשיתוף עם אביי. הוא הסביר את דבריו בכך שראשי התיבות של הפסוק "ואם בריאה יברא ה
שאלו את הבעל שם טוב: "הרי המילה הראשונה, "ואם", מתחילה בו', ולא בא'! איפה יש כאן, אם כן, ראשי תיבות של "אביי"?". הבעל שם טוב השיב שגם אביי לא יכול היה לעשות דבר ללא אותה ו', הרומזת על "המשכת" וגילוי התורה. אביי היה מקור התורה שבעל פה, ורק על ידי התורה אפשר "להמשיך" ולגלות את פי הגיהינום. אביי, באמצעות הו' המקדימה יכול היה לחולל מופתים עצומים כאלו, מנוגדים לטבע העולם בתכלית.
•
"עיקר חטאם של קורח ועדתו היה זה שהם "נועדים על ה'", הם התנגדו להתנהגות שלמעלה מדרכי הטבע.
"ובני קורח לא מתו, הם נמצאים בכל הדורות...", סיים אדמו"ר הזקן, והמסר הובהר היטב.
ספר השיחות, תש"א, עמ' 137