מצחייה הפוכה
הצאר ניקולאי היה שונא ישראל מושבע. לעיתים קרובות פרסם גזירות נגד יהודים הדרים בתחומה של ממלכתו.
פעם גזר הצאר הרשע שעל היהודים לחבוש כובעי מצחייה.
כששמעו חסידי הרבי ה"צמח צדק" על הגזירה החדשה, הצטערו מאד. "המצחייה לא תאפשר לנו להביט ברקיע הצלול ולהתחזק ביראת שמים. הקליפה רוצה להעלים ולהסתיר על "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה"...", אמרו איש לרעהו, והחליטו להלחם נגד הגזירה.
מה עשו? היו חובשים את הכובע הפוך, כך שהמצחייה תפנה לצד העורף, ודבר לא יסתיר את השמים הנישאים.
•
הרבי מצביע על כך שהחסידים השכילו לנצל את הגזירה, את ההתנגדות עצמה, ולהפוך אותה למסייעת לטוב וקדושה. המצחייה הפכה ממסך מסתיר על השמים, על קדושה ועבודת ה', למסך מסתיר על העורף, על האחור, על הטומאה והפסולת.
יהודי צריך לזכור תמיד שכל מאורע בעולם צריך לרתום כדי שיסייע לצד הקדושה. גם אם הוא נראה סותר לקדושה, הרי שצריכים להפכו לסיוע.
ספר השיחות, תרפ"ו, עמ' 96. רשימות, חוברת ט, עמ' 6. תורת מנחם, חלק י, עמ' 70