אורים ותומים
אחד מבניו של הרבי ה"צמח צדק" ערך חנוכת הבית.
כל האחים, בניו של הרבי, התאספו בבית אחיהם, וחיכו לבואו של האב הצדיק.
בזמן ההמתנה סיפר אחד האחים סיפור מופת על הבעל שם טוב, ואחיו הסתפקו האם אירע הסיפור במציאות, או שמא מאן דהו בדה אותו מליבו.
בעודם דנים בחיוך באמיתותו של הסיפור, נכנס אביהם ושאל לפשר החיוכים.
לאחר שסיפרו לו על ספקותיהם, אמר הרבי: "אפשר להאמין לכל סיפור שמספרים על הבעל שם טוב. לבעל שם טוב היה כוח לחולל מופתים גדולים. ישנם שלושה סיפורים שגם אני עצמי מתפעל מהם. אספר לכם אחד מהם".
•
אחד מחסידיו של הבעל שם טוב, יהודי אמיד, היה חשוך בנים. כשחלפו עשר שנים מחתונתו, הגיע אל רבו ושאל האם עליו לגרש את אשתו.
"המתן עוד עשר שנים", השיב הצדיק.
חלפו עשר שנים נוספות, ועדיין לא זכה הזוג לזרע של קיימא.
שב החסיד אל הבעל שם טוב, ושאל האם מותר לו כעת לתת גט לאשתו.
"המתן עוד עשר שנים", ענה הצדיק.
החסיד התלבט מאד. מחד, רבו הורה להמתין ולא לגרש, ומאידך, אם יחכה עוד, יזקין ואולי כבר לא יזכה יותר להביא צאצאים לעולם. לבסוף החליט כי המתין די, הלך עם רעייתו לבית דין וכתב לה גט כריתות.
כעבור זמן נשא אישה אחרת, וקיווה כי כעת תתמלא משאלתו, ויזכה לחבוק ילדים משלו.
אך רבות מחשבות בלב איש. אך נשא החסיד אישה, ומיד ניתכו עליו צרות גדולות. תוך זמן קצר ירד מנכסיו, ולא נותר מעושרו כל זכר. הוא ואשתו סבלו ממחלות קשות שבאו בזו אחר זו, והייסורים היו נוראים ביותר.
הגיע החסיד המיוסר אל רבו, וקונן: "רבי, המתנתי עשר שנים, כדין תורה. חיכיתי עשר שנים נוספות בגלל הוראת הצדיק. מדוע מגיעים לי ייסורים כאלו? רק מפני שלא שמעתי לרבי בפעם השנייה?".
הוציא הבעל שם טוב ספר תורה מארון הקודש, והראה לחסיד את צירופי האותיות של שמו ושם אמו, בסמיכות למילים "לא יגרש".
"כיצד יכולתי לייעץ לך לגרש את רעייתך, אם כתוב בתורה הקדושה שלא תגרש?", השיב הצדיק.
•
הרבי ה"צמח צדק" סיים את הסיפור המופלא, והוסיף: "להראות לכל אחד כיצד נרמזים בתורה כל אירועי חייו – זאת יכול רק הבעל שם טוב".
רשימות דברים, חלק א, עמ' ה