תגלית שאין בה חידוש
"אנשי המדע פרסמו תגלית מעניינת", סיפר בהתרגשות ר' מנחם מענדל, אחיו של הרבי הרש"ב. "במוח האנושי מצוי עורק המסייע בתהליכי זיכרון והעמקה. רק לאחרונה גילו עורק זה וחקרו את פעילותו".
הרבי הרש"ב המשיך בסעודתו בדממה, בעוד אחיו מגולל בהתפעלות את פרטי המחקר הרפואי החדש.
לאחר ברכת המזון פנה הרבי לאחיו, ביקש שימתין קמעה, וצעד אל חדרו. כעבור דקות ספורות שב, ובידו ספר חסידות ישן, כתוב בכתב יד.
"זהו כתב ידו של הרבי האמצעי", אמר, מדפדף בין הדפים המצהיבים. "הנה, הבט בשורות אלו".
ר' מנחם מענדל עיין בספר. לתדהמתו, גילה את המחקר המדעי החדש, מתומצת בשש-שבע שורות. הרבי האמצעי כותב ומסביר שקיים במוח וריד מלא אדים, אשר מתנועע אנה ואנה. כאשר נע הוריד כלפי מעלה, אל מוח החכמה והבינה, תנועתו מסייעת לכוח הזיכרון. כאשר הוא נע כלפי מטה, אל מוח הדעת, הוא מסייע לכוח ההעמקה. לכן, כאשר רוצה אדם להיזכר בדבר מה הוא מרים את ראשו למעלה, וכאשר רוצה להתעמק בדבר מרכין את ראשו כלפי מטה.
"גאונות! הרבי האמצעי היה בקי בחכמת הרפואה יותר מהפרופסורים הגדולים!" התלהב ר' מנחם מענדל.
"הוא לא היה צריך ללמוד את חכמת הרפואה, כדי לדעת על הוריד ופעולתו", השיב הרבי הרש"ב. "הכל מצוי בתורה. הרבי הכיר את העולמות הרוחניים, העליונים. כל מה שנמצא למטה, בעולמנו הגשמי, נטוע ומושרש בעולמות הרוחניים. מתוך ידיעתו והכרתו בעליונים, הוא הבין וידע במציאות החיים".
ספר השיחות, תש"ד, עמ' 68. ספר המאמרים, תש"י, עמ' 140. לקוטי שיחות, חלק ב, עמ' 364. רשימות, חוברת סט