"שמע - הוא ישראל"
יהודי פשוט היה ר' פסח. את רוב זמנו בילה בדרכים, קונה סחורות בהומיל, ומוכר אותן לחנוונים בעיירות הקטנות.
כאשר נכנס ליחידות הראשונה שלו אצל רבו, הרבי המהר"ש, אמר לו הרבי: "אתה יכול לקיים תמיד "שאו מרום עיניכם", "שמע - הוא ישראל"."
כשיצא מהיחידות, פנה ר' פסח אל אחד החסידים הגדולים, ר' מרדכי יואל מהומיל, וביקש שיבאר לו את דבריו התמוהים של הרבי. הסביר החסיד: "בבית הכנסת עושים חלונות גדולים, כדי שהמתפללים יראו דרכם את הרקיע, הדומה לכיסא הכבוד, ותתעורר בליבם יראת שמים. אתה מרבה לנסוע בדרכים, ולכן יש לך אפשרות להביט כל הזמן ברקיע הצלול, וכך לקיים את דברי הפסוק "שאו מרום עיניכם, וראו מי ברא אלה".
"ראשי התיבות של המילים "שאו מרום עיניכם" מרכיבים את המילה "שמע". כאשר מתבוננים בשמים הגבוהים וחשים יראה כלפי הבורא, מתעלים לדרגת "ישראל", הנעלית מדרגת "יעקב"."
כעבור כחצי יובל, סיפר ר' פסח לרבי הריי"צ על הוראתו של הרבי המהר"ש, והוסיף: "מאז שביאר לי החסיד את דבריו של הרבי, הרגשתי שנדלק אור בנפשי פנימה. לפתע השתוקקתי ללמוד את התורה הקדושה, ולאחר מאמצים רבים הצלחתי להבין שורות מתניא ומלקוטי תורה. אני חש כי דבריו של הרבי העמידו אותי על רגליי".
הרבי הריי"צ, שהיה אז נער בר מצוה, התפעל מהחיות והעונג בהם סיפר ר' פסח את סיפורו.
חלפו שנים. ר' פסח התעשר, עבר ללודז', והפך לאחד מגדולי הסוחרים בעיר.
בהיותו ישיש כבן תשעים, כשישים שנה אחרי אותה יחידות, חזר וסיפר לרבי הריי"צ על ההוראה "שאו מרום עיניכם", וסיים: "לאחר שהפסקתי להיטלטל בדרכים, חיפשתי בית עם חלונות גדולים. אני נוהג לשבת תמיד ליד החלון, ולקיים את ההוראה "שאו מרום עיניכם". בכל הזדמנות, כאשר שומע אני את המילים "שמע ישראל", אני זוכר את דבריו של הרבי כי "שמע - הוא ישראל", ואני מתפלל שבעת אמירת "שמע ישראל" האחרון, טרם אשיב את הפיקדון לבורא, תהיה לי דעה צלולה לזכור את המילים הקדושות של הרבי".
הרבי הריי"צ סיפר לחסידיו את סיפורו של ר' פסח, כדי להראות מהי מהותו של חסיד פשוט.
סיפורי חסידים, עמ' 417