"אוהב אני אותך בכל ליבי!"
פעם פנה מורנו הבעל שם טוב לתלמידיו, ואמר: "הבה ניסע ללמוד מהי אהבת ה' אמיתית".
הרבי ותלמידיו יצאו לדרך. העגלה נסעה בינות לשדות המוריקים, ועצרה סמוך לעדר כבשים הלוחך עשב רענן. התלמידים התקרבו חרש, מתבוננים סביבם. לפתע הבחינו בדמות אדם הניצב סמוך לבריכת מים. רועה צאן פשוט.
הרועה נשא עיניו למרום וקרא: "ריבונו של עולם! אני אוהב אותך בכל ליבי. אבל כיצד אדם פשוט כמוני יוכל לעבוד אותך, מלך מלכי המלכים? מה אוכל לעשות למענך? מיטיב אני לרקוד. ארקוד לפניך!"
רגלי הרועה פצחו בריקוד עליז שנמשך שעה ארוכה. לבסוף עצר, כשאגלי זיעה מבצבצים על מצחו. ניכר היה שהשקיע את כל כוחותיו בריקוד.
אולם הוא לא הסתפק בכך. הוא נשא שנית עיניו למרום, וקרא מעומק ליבו: "ריבונו של עולם! אוהב אני אותך בכל ליבי. כיצד אבטא אהבתי? אדלג מעל בריכת המים, לכבודך מלך מלכי המלכים!"
התלמידים הביטו בהשתאות ברועה המבצע את פעלוליו, מקפץ מגדה לגדה.
אך עצר מתנשף, נשא שוב עיניו למרום: "מה עוד אוכל לתת לך, ריבונו של עולם?" חשב זמן מה, נובר בכיסיו הקרועים, "מטבע אחת יש לי, ריבונו של עולם. אתן אותה לך!" קרא, וזרק את מטבע הנחושת כלפי מעלה.
רשימות דברים, חלק א, עמ' ו