כתב סת"ם מפמליא של מעלה
"בעולמות העליונים התעורר קטרוג, מפני שאין התאמה בין אותיות הסת"ם של הפוסקים לאותיות הסת"ם של המקובלים", סיפר המגיד ממזריטש לתלמידו, אדמו"ר הזקן.
"אני מטיל עליך לעיין בכתבי הפוסקים והמקובלים, ולמצוא את הכתב שיתאים לשתי השיטות", הורה הרב לתלמידו.
זמן רב התייגע אדמו"ר הזקן, עד שהצליח לשרטט אותיות שיתאימו לשתי הדעות גם יחד. לאחר שסיים את עבודתו המורכבת, הראה את האותיות לרבו.
"ברגע זה הוכרז בפמליא של מעלה שכך צריכות האותיות להיראות", אמר המגיד בקורת רוח, לאחר שעיין במלאכת המחשבת שהוצגה לפניו.
למחרת עזב אדמו"ר הזקן את מזריטש, ובדרך לביתו עבר דרך העיר אניפולי.
החושך שלט ברחובות. בני העיר כבר נמו את שנתם. אדמו"ר הזקן הביט סביבו, תר אחר מקום בו יוכל ללון, והבחין בחלון מואר. באחד הבתים דלק נר. אדמו"ר הזקן נכנס לבית, וראה את ר' דוד הסופר כותב ספר תורה.
הוא התקרב חרש אל השולחן, והציץ מעבר לכתפו של הסופר. לתדהמתו, ראה שכותב הוא בדיוק באותו כתב עליו כה התייגע אמש. 'כיצד למד את הכתב החדש? הרי הוא לא היה במזריטש!' ניקרה השאלה במוחו של אדמו"ר הזקן.
כשראה ר' דוד את האורח, שמח מאד וקיבלו בכבוד רב.
"מי לימד אותך לכתוב כך את האותיות?" שאל אדמו"ר הזקן, לא מסתיר את פליאתו הגדולה.
"היום אמר לי ר' זושא שהכריזו בפמליא של מעלה על צורת אותיות התואמת הן לשיטת הפוסקים והן לשיטת המקובלים, ושרטט לי את האותיות הללו", סיפר הסופר בתמימות.
אדמו"ר הזקן התפעל מאד מקדושתו של ר' זושא מאניפולי.
סיפורי חסידים, עמ' 424