למה קנה הצדיק עצים באמצע התפילה?

למה קנה הצדיק עצים באמצע התפילה?

הבעל שם טוב הקדוש עבר לפני התיבה. לפתע, עצר בתפילתו, ועזב את בית הכנסת.

התלמידים החליפו מבטים, תוהים מה אירע. התעלומה נפתרה כעבור זמן קצר. קול צהלת סוסים נשמע מכיוון החצר. הבעל שם טוב חזר בלוויית ערל, המוביל בעגלתו עצים להסקה.

"שלמו לו על העצים", הורה הבעל שם טוב לתלמידיו המופתעים, "ואל תשכחו לתת לו בקבוק יי"ש, כשכר טרחה".

בעוד התלמידים עורמים עצים בירכתי החצר, רוקן הגוי אל קרבו את המשקה החריף. על פניו ניכרה שביעות רצון רבה.

"ברוך ה' אלקי ישראל, אשר לו עם קדוש כל כך! כזו נדיבות והגינות לא ראיתי אצלנו מעולם. אילו מכרתי את העצים לבן עמי, כלום היה מעלה על דעתו לשלם בעד ההובלה?".

התלמידים שבו אל הסידורים הפתוחים, מתקשים לרכז את מחשבותיהם במילות התפילה. אך סיימו, נפלטה השאלה, מהדהדת בחלל בית המדרש: "רבינו, וכי רכישת העצים לא יכלה להמתין עד סוף תפילת שחרית?"

הבעל שם טוב הפנה כלפיהם מבט מלא רוך ואהבה: "לא קל ליהודי הכפרים לכלכל את בני ביתם. לאחרונה כמה מהם לא עמדו בניסיון, וברדיפתם אחר הפרנסה רימו את התושבים הגויים במסחר. בגלל מעשים אלו התעורר בשמים קטרוג. היה עליי לפעול ללא דיחוי, שכן כל רגע עלולה הייתה להיגזר גזירה איומה. הזדרזתי לרכוש עצים, ועל ידי כך לגרום לערל לומר דברי שבח על עם ישראל. טענות המקטרג נסתתמו, והקטרוג בוטל".

סיפורי חסידים, עמ' 432