הרב עדין שטיינזלץ, חיי שנה עמ' 150, עיי"ש בארוכה.
בין הניגונים של חב"ד ישנו ניגון למילים "אכן אתה א-ל מסתתר". והמפתיע הוא שהמנגינה אינה מנגינה עצובה, ואף לא מנגינה של געגועים, אלא דווקא מנגינה של שמחה. מפני שהיא אומרת: אכן אתה אל מסתתר - אבל אנחנו יודעים: אתה נמצא.
פורים הוא חג של הגלות, כי הוא אומר שבתוך ההסתר, בתוך החשכה ובין הצללים; בתוך הגזירות והקשיים וחוסר הוודאות - גם שם נמצא ה'.
הניגוד הזה הוא שיוצר בפורים את המומנט של התפרצות השמחה. כאשר הולכים בתוך התגלות, מדרגה לדרגה, זהו תהליך שקט, הדרגתי: רואים, שומעים ובאים לידיעה. בפורים כאשר הולכים בתוך הגלות, בתוך ההסתר - יש יסוד של הפתעה. מרגשים שלא רואים ולא שומעים, מחפשים - ופתאום מגלים. ואז מתפרצת שמחה שאינה מצויה כאשר החיים הם שקטים ומסודרים. כמו בסיפור אהבה, שהוא מרתק ומרגש ביתר שאת, משום שישנה תקופה של ריחוק, של חוסר וודאות.