כניסה

מדריך צעד אחר צעד איך להנחות חופה (אנדר)

הרב מוני אנדר, צא"ח

ערב טוב קהל נכבד ומזל טוב לחתן, לכלה ולמשפחות הנכבדות .
שמי ____, ואני פונה כעת לעריכת החופה והקידושין של עמי וגלית. אבקש מקהל המשתתפים שהגיע לשמוח איתם ביום המיוחד הזה להתאסף לצד החופה, לכסות את הראש, להעביר את הטלפונים הניידים למצב שקט, ולכבד את המעמד הקדוש והמיוחד.
קהל נכבד!
חתונה היא טקס האיחוד מחדש. איחוד מחדש של נשמה אחת שלמה שחיה לה בשמיים, עד שיום אחד חצו אותה לשניים והיא נשלחה לעולם בשני חלקים. חציה בגוף של גבר וחציה בגוף של אישה. "בקשתי את שאהבה נפשי" כתוב בשיר השירים וכעת, לאחר יותר מעשרים וחמש שנים של געגוע, בהם גרו שתי המחציות בערים נפרדות ועסקו בחיפוש מתמיד האחת אחרי השניה, יתאחדו שני חלקי הנשמה, החצי של עמי והחצי של גלית, ויתלכדו ע"י טקס החתונה לכדי מציאות אחת ולנשמהמושלמת.
החופה, כפי שכולנו יכולים לראות בנויה בצורה של גג עם ארבעה פתחים המסמלים את אוהלו של אברהם אבינו. אוהל שהיה נטוע במדבר כשהוא פתוח מארבע רוחות השמיים, על מנת שיהיה מעון ואכסניה לכל העוברים ושבים. החופה גם נערכת בחוץ, תחת כיפת השמים, כסימן לברכה שניתנה ע"י הקב"ה לאברהם אבינו, שזרעו יהיה "ככוכבי השמים". אף אנו מאחלים לעמי וגלית שגם ביתם יהיה פתוח לרווחה, מלא באורחים, בחברים ובצחוק ילדים, בזה הבית תשרה הברכה, בזה הבית תשכון השכינה, ויתברך זה הבית בברכת שמים.
במעמד החופה משתתפים לא רק בני הזוג. כל אחד ואחת מקרובי המשפחה והחברים העומדים כאן מסביבנו נחשבים לחלק ממעמד החופה וביכולתם להשפיע על עתידם המאושר של עמי וגלית. וכשאני אומר להשפיע על העתיד אני לא מתכון למעטפה שהבאתם כמתנה, וכבודה במקומה מונח, אלא למחשבות החיוביות, הברכות והתפילות שתרעיפו על בני הזוג בשעת החופה, וילוו אותם לכל אורך ימיהם המשותף.
ולא רק הם. בספרי הקבלה מובא כי מעמד החופה הוא כ"כ נעלה שאפילו נשמותיהן של הסבים והסבתות שכבר נפטרו והלכו לעולם שכולו טוב, באות להיות נוכחת ביחד עמנו ברגעים מיוחדים אלו כשהם מלווים את השכינה הקדושה. ואנו נקבל אותם בברכת ברוך הבא.
להגיד בשקט: **מי אדיר על הכל, מי ברוך על הכל, מי גדול על הכל, מי דגול על הכל, הוא יברך את החתן ואת הכלה.**
(פניה של גלית מכוסיה בהינומה. כיסוי פני הכלה הוא מנהג עתיק שמקורו בפסוק תנכ"י המתאר את המפגש הראשון של יצחק אבינו(החתן) ורבקה אמנו (הכלה), במהלכו כיסתה רבקה את פניה. בנוסף לכך, כיסוי פני הכלה מסמלים את העובדה שהחתן לא נושא את הכלה בשל יופיה החיצוני בלבד, אלא בשל היופי הפנימי שיישאר לנצח.)

אירוסין

גבירותי ורבותי, יום החתונה נחשב עבור עמי וגלית כיום כיפור של ממש. במהלכו נמחלו כל עוונותיהם של החתן והכלה ונפתח בפניהם דף חדש. אם תרצו, כאילו נלחץ עבורם כפתור הריסטארט, והוענקו להם כוחות מיוחדים.
ההלכה מחייבת את הימצאותם של שני עדים כשרים שהם יהיו אלו שיעידו על מעשה הקידושין שנעשה כהלכה. כעדים ישמשו .
לפני אמירת ברכת הקידושין נוהגים למלאות כוס של יין המסמלת את השמחה. על היין אומרים את ברכת הגפן, ואת ברכת האירוסין, שבה אנו מודים ומשבחים לקב"ה על "קדושת חיי הנישואין". ואני רוצה להזכיר להזכיר לחתן ולכלה לענות "אמן" אחרי הברכות, אמן שפירושו הוא – "אמת ונכון מה שנאמר".
**סברי מרנן:**
**ברוך אתה יי אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.**
**ברוך אתה יי אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו, וצוונו על העריות. ואסר לנו את הארוסות. והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין: ברוך אתה יי המקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין:**
* מוסרים לשושבינים להשקות את החתן ואת הכלה

מסירת הטבעת

מעשה הקידושין נפעל על ידי שלושה דברים: ענידת הטבעת, שטר הכתובה והכניסה לבית משותף כדי לחיות כאיש ואשה.
* לשאול את החתן אם קנה את זה מכספו הפרטי * הטבעת נמסרת על ידי החתן,ולבקש מהעדים שיקפידו על ראיית הדברים כפי שצריך . * לשאול את העד אם זה "שווה פרוטה" * למסור את הטבעת לחתן שיענוד על האצבע המורה הימנית – ויאמר:
**הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל**
חשוב שהאשה לא תדבר.

קריאת הכתובה

הכתובה היא הסכם הנישואין בין הבעל לאשה שבו הבעל מקבל על עצמו את התחייבויותיו כלפי אשתו, להתנהג עמה בכבוד ולדאוג לכל מחסורה. החתן למעשה מקבל על עצמו מספר תחומי אחריות המפורטים בכתובה, ומתחייב להיות קשוב לצרכיה הרגשיים. הגנה על זכויותיה של האישה היהודיה היא כל כך חשובה, שהנישואין אינם מושלמים עד שיושלם חוזה זה.
מנהג כתיבת הכתובה החל לפני 2500 שנים בעת גלות בבל ולכן היא כתובה בארמית, וכך היא גם תקרא על ידי הרב.
* קריאת הכתובה * מסירת הכתובה לחתן שימסור לידי הכלה, והאם תשמור עליה. * לוודא שהעד השני ראה את מסירת הכתובה
רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ, מי שזכה לכינוי 'החוזה מלובלין' בשל יכולתו הנבואית ממש לצפות את העתיד, סיפר כי 'פעם אחת, כשהלכתי בעובי היער, נזדמן לי לראות אדם המקים לעצמו בקתה מן העצים שחטב, ובכל עץ שהיה בו גדם ובליטה לא טרח ועמל להחליקו ולהורידו, אלא נקב חור בזולתו - למול הבליטה - וכך חיבר את העצים אחד לאחד.
לאהוב - למד מכך אותו רב - פירושו להתאים את עצמך לזולתך, ולא ע"י קיצוץ בליטותיו! עליך לקדוח חור כדי לקלוט ולשבץ אותו **בתוכך,** ועל ידי שאתה מחבר אותו אליך - אתה מחובר אליו!"

ברכות הנישואין

אופציה להסבר על הברכות:
ברכה ראשונה: ברכה לקהל המשתתף בחופה
ברכה שניה: שבח על יצירת האדם – הקדמה ליצירת האשה
ברכה שלישית: שבח על יצירת איש ואשה – על מנת שיבנה ממנה בנין עדי עד.
ברכה רביעית: כשם ששמחת את החתן וכלה – כן תשמח את כל העולם בבנין ירושלים ובית המקדש השלישי.
ברכה חמישית: שישמח הקב"ה את החתן וכלה (כל אחד לחוד) כמו ששימח את אדם וחווה לפני שחטאו.
ברכה שישית: שבח להקב"ה שברא את הששון והשמחה ואת שמחת החתן והכלה – ומבקשים מהקב"ה שישלח לבתיהם של הזוג גילה רינה דיצה וחדווה אהבה ואחווה שלום ורעות. ובזכות שמחת הנישואין נזכה לעוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כל מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם.
להזכיר לחתן ולכלה לענות "אמן" לאחר כל ברכה:
**ברוך אתה יי אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן:**
**ברוך אתה יי אלוהינו מלך העולם, שהכל ברא לכבודו:**
**ברוך אתה יי אלוהינו מלך העולם, יוצר האדם:**
**ברוך אתה יי אלוהינו מלך העולם, אשר יצר את האדם בצלמו, בצלם דמות תבניתו, והתקין לו ממנו בנין עדי עד: ברוך אתה יי יוצר האדם:**
**שוש תשיש ותגל העקרה, בקבוץ בניה לתוכה בשמחה: ברוך אתה יי, משמח ציון בבניה:**
**שמח תשמח רעים אהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם: ברוך אתה יי, משמח חתן וכלה:**
**ברוך אתה יי אלוהינו מלך העולם, אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה רינה דיצה וחדווה, אהבה ואחווה שלום ורעות, מהרה יי אלוהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם, ונערים ממשתה נגינתם: ברוך אתה יי, משמח חתן עם הכלה:**
* משקים את הזוג בטיפת יין ואחר ישתה את כל הכוס

שבירת הכוס

קהל נכבד, בכל חתונה ובכל שמחה יהודית נוהגים להזכיר את העובדה שאין שמחתנו שמחה שלמה. עמי וגלית הם חלק מעם ישראל כולו, ולכן, עד שיבנה בית המקדש, ותסתיים כבר הגלות הנוראה שנמשכת כמעט אלפיים שנה ובה בכל רגע נתון יש את הצורר התורן שזומם להשמידנו, אפילו ברגעים הגדולים ביותר של אושר ושמחה, כל יהודי זוכר את ההוראה מספר תהילים: "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי...".
כסמליות לכך ובתפילה שמיום זה והלאה יישמע בערי יהודה וישראל רק קול של ששון ושמחה, אנו לוקחים את הכוס שעליה ברכנו את כל ברכות השמחה ושוברים אותה, ומיד אחריה מכריזים "מזל טוב".