שו"ת דבר יהושע (ח"ג סימן סה)
נתינת טעם למה שנהגו לכבד בהנחת אבן הפנה גדולה הצבור נדיבי עם.
נלענ"ד שמקורו נובע מהנאמר בספר שמואל (א יד לה) "ויבן שאול מזבח לה' אותו החל לבנות מזבח לה'", ופירש הרד"ק הוא [שאול המלך] בעצמו נתן האבן הראשונה ואח"כ בנו הבונים את המזבח עד כלותו, ומכיון דטרח קרא לאשמעינן דבר זה, יש ללמוד מכאן לדורות שכך ראוי לעשות בכל בנין של מצוה שגדול הציבור יתן אבן הראשונה, ולמדים גם כן שעל ידי זה נחשב כאילו כל הבנין נבנה על ידו, שהרי הוא אומר ויבן שאול אף על פי שהוא רק החל לבנותו.
ואע"ג דבעלמא אמרי' אין המצוה נקראת אלא על מי שגומרה, הנ"מ היכא דהמתחיל הי' יכול לגמרה אלא שנתרשל ולא גמרה ובא אחר וגמרה, אבל כשאינו יכול לגמרה נקראת על שם המתחיל, אי נמי שאני אבן הראשה שמעמיד כל הבנין.
עיי"ש עוד.