כניסה

ג' טעמים לחנוכת הבית

הקדמה

"מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו" (פרשת שופטים כ, ה)

  • רש"י: ולא חנכו - ולא דר בו.
  • ס' השרשים לרד"ק "התחלת האכילה בבית החדש יקרא חנוך ... ומנהג הוא שעושין סעודה ושמחה באכילה הראשונה שיאכלו בבית חדש". (ערך חנך)
  • תרגום יונתן - ולא חנכו - מאן גברא די בנא ביתא חדתא ולא קבע ביה מזוזתא לשכללותיה. אף שהדיעות חלוקות בכוונת הפסוק, אין ספק שהמנהג לקיים סעודת בזמן חנוכת הבית הוא מנהג ישן נושן. וכבר בשאילתות דרב אחאי מביא את המנהג:
    רב אחאי [או אחא] משבחא [=מהעיר שבחא שבבבל] היה מחכמי פומבדיתא. הוא נולד בערך בשנת ד"א ת"מ [680] ונפטר בא"י בשנת ד"א תקי"ב [752]. ספרו המכונה 'שאילתות' הוא כנראה הספר הראשון שנתחבר אחרי ספרות חז"ל.
    שאילתות דרב אחאי פרשת בראשית שאילתא א: שאילתא דמחייבין דבית ישראל למינח ביומא דשבתא דכד ברייה קודשא בריך הוא לעלמיה ברייה בשיתא יומי' ונח ביומא דשבתא וברכיה וקדשיה כאיניש דבני ביתא וכד מצבית ליה וגמ' ליה לעיבידתיה עביד הילולא חד יומא כדאמרי אינשי הילול בתי דכתי' ויכל אלהים ביום השביעי.

שלש טעמים

ע"פ ס' מזמור שיר חנוכת הבית (ורנר) בהקדמה. אם נסכם את הטעמים שנתנו הקדמונים לסעודת חנוכת הבית, נמצא שלוש סיבות לסעודה זו:

א) שמחתו של האדם על גמר בנין ביתו והודאה לבורא יתברך שהגיעו לכך. (ע"פ ים של שלמה - "וליתן שבח למקום אשר חננו". וראה גם תורה לשמה לבן איש חי סי' תפד)

  • ראה ערך הכרת הטוב ב) הבעת שמחה על המצות והזכויות הגלומות בבניין בית חדש - יישוב ארץ ישראל ומזוזה. (ע"פ שו"ת באר שבע, ושם משמואל).
  • בשו"ת באר שבע הביא בירושלמי דסוטה פרק משוח מלחמה וז"ל יכול הבונה בית בחוצה לארץ יהא חוזר ת"ל ולא חנכו את שמצוה לחנכו יצא זה שאינו מצוה לחנכו. וא"כ חנוכת בית אמיתית היא רק בארץ ישראל. והטעם הוא משום מצות ישוב ארץ ישראל. לפי התרגום יונתן הנ"ל עיקר חנוכת הבית הוא ע"י קביעת מזוזה. וראה גם את הסיפור על אדמו"ר המהר"ש וש"נ.
  • ראה ערך שמחה של מצוה ג) הסעודה היא דרך להשפיע על עתידו של הבית - להשריש ולטעת בבית קדושה וטהרה ע"י דברי התורה הנאמרים בסעודה (ע"פ ים של שלמה), וחסד ושפע ע"י השפע הניתן למסובים (ע"פ שם משמואל).
  • ראה ערך חסד, חסד מתחיל בבית.
  • ראה שיעור: כל ההתחלות חשובות (אשכנזי) קטע המתחיל "ההתחלה קובעת את ההמשך" ואילך עד הסוף.

סיום

איחולינו שבית זה יהיה בית של שמחה, בית של תורה ומצוות, ובית של חסד. ושנזכה לראות בקרוב בחנוכת הבית של בית המקדש השלישי בקרוב.

הוספה

בהמשך לטעם הג' אפשר להזכיר את דברי הזהר (ח"ג נ, א) שהוזכר אג"ק חי"ט ע' ריא:

  • מי שבונה בנין ביתו, כשמתחיל לבנותו צריך להזכיר בפיו כי לעבודתו של הקב"ה הוא בונה, לפי שכתוב (ירמיה כב, יג) הוי בונה ביתו בלא צדק, פי' אוי למי שלא הזכיר על בנין ביתו שרוצה לעשות שם מקום  להשראת השכינה הנקראת צדק, ואם מזכיר על הבנין שם שמים אז עזר מן השמים שורה עליו, והקב"ה מזמין עליו קדושה עליונה, וקורא עליו שלום, פי' שתשרה שלום בבית ההוא. (תרגום ע"פ מתוק מדבש)
  • ובשל"ה ויגש וז"ל: 'ואת יהודה שלח לפניו' - לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה. לימוד מוסר מזה, כל פעולה שאדם עושה, ראשית דבר יראה בפעולה זו להכין ענין לצורך  גבוה. כמו מי שזוכה לבנות בית, יצייר במחשבתו בתחילה איזהו חדר בבית שיהיה מוכן לו להיות סגור שם לתורה ולתפילה ולהתבודדות, ומקום מוכן בית ועד לחכמים, ואחר כך יצייר ענינים המצטרכים לו. וכן יעקב שלח מתחילה לתקן לו בית תלמוד.
    • אפשר להזכיר את דברי הרבי שצריך שיהיה פינה בבית שמוקדש עבור תורה ותפילה וכו'.