ביזה או תענוג?
הבעל שם טוב נהג לפזר סכומים גדולים לצדקה. הנהגתו עוררה קושיות בקרב מספר יהודים. "והרי חז"ל קבעו שאין לבזבז יותר מחומש לצדקה?", שאלו פעם את הצדיק.
השיב הבעל שם טוב: "לא לחינם בחרו חז"ל את המילה "בזבוז". "בזבוז" – מלשון "ביזה". הביזה מצויה רק בעת מלחמה. לכן, מי שאינו רוצה לתת צדקה, ונאלץ להלחם עם עצמו ולהגיע אל הנתינה כמו אל ביזה, לאחר קרב ממושך, יהודי כזה – אל יבזבז יותר מחומש.
"לעומת זאת, מי שהנתינה נחשבת אצלו לתענוג, ייתן ככל שיחפוץ, שהרי חז"ל לא הגבילו את האדם בגובה הסכומים אותם הוא מוציא על תענוגותיו. ובמה שונה תענוג הצדקה מיתר התענוגות?".
לקוטי שיחות, חלק א, עמ' 170