סופו של צורר לוקח שוחד

סופו של צורר לוקח שוחד  

"היהודים מרמים במסחרם!", "היהודים אינם משלמים מיסים!", "היהודים מזלזלים בנו!".

החינוך האנטישמי שקיבלו ילדי האצילים ממוריהם הצרפתיים, הניב פירות באושים. בעלי האחוזות בליטא, בפולין הקטנה ובאוקראינה חיפשו ללא הרף שגיאות שנעשו על ידי יהודים, ומיהרו לדווח עליהן לשרי הפלכים, והללו העבירו את התלונות הרבות לידיו של שר הפנים, היושב בפטרבורג הבירה.

באותם ימים פעל בפטרבורג ועד חשאי של עסקנים חסידיים. הללו נשלחו לעיר על ידי אדמו"ר הזקן, כדי לשלוח יד במסחר, ובאמצעות עסקיהם ליצור קשרים עם אצילים, נסיכים ורוזנים. בעיתות צורך, ניצלו החסידים את קשריהם לטובת יהודי רוסיה.

כאשר נודע לאנשי הועד על התלונות שהחלו לזרום אל שר הפנים, הפעילו את כל קשריהם כדי להמליץ טוב על ישראל.

מאמציהם הועילו, ובעקבות שכנועו של אחד השרים, החליטה הקיסרית יקטרינה לא להאמין לתלונות, כי אם לשלוח אדם אחראי, שיבדוק את המצב מקרוב.

הקיסרית קראה לשר הפנים וציוותה: "בחר אדם חכם, שאינו נתון להשפעת היהודים. איש זה ייסע ברחבי פולין הקטנה, ליטא ואוקראינה, ויחקור את דרכי מסחרם ואורח חייהם של היהודים, וכן את יחסם אל האזרחים האחרים. בכל מקום ישוחח שליחנו עם השרים, האצילים ובעלי האחוזות, וירשום את מסקנותיו בספר".

•

חברי הועד החשאי הרכינו ראש בעצב.

זה עתה נודע להם כי השליחות של הקיסרית הוטלה על שונא ישראל מפורסם, הסופר הרוסי דרז'ווין.

'מסקנותיו של האיש ידועות מראש...', הרהרו החסידים.

לפני שעות אחדות התפאר הרשע דרז'ווין באוזני ר' דובער משה, אחד מחברי הועד, כי קיבל שליחות מהמלכה.

ר' דובער משה הכיר את דרז'ווין אישית, עוד מימי ילדותו. באותם ימים עשה לדרז'ווין טובות רבות, וקיווה שעתה יצליח להשפיע עליו, ולו מעט, בזכות חסדי העבר.

למרבה צערו, כל בקשותיו כי דרז'ווין ימלא את תפקידו ביושר, נתקלו בקיר אטום. האנטישמי הצהיר כי  יעשה את כל התלוי בו, כדי למלא את השליחות בהצלחה, ומבחינתו, הצלחה פירושה גירוש היהודים, גירוש שיתחיל מפטרבורג הבירה...

חברי הועד החשאי החליטו לשלוח את ר' דובער משה אל רבם, אדמו"ר הזקן, כדי שיתאר באוזניו את המצב.

אדמו"ר הזקן האזין לדיווחו של החסיד, ומסר לו שלוש הוראות: א. להשיג את פרטי תוכנית הנסיעה של דרז'ווין, באילו מקומות הוא מתכוון לבקר ומתי. ב. לברר כמה זמן הוא מתכנן להקדיש לכל אחד מחלקיה של הנסיעה. ג. חברי הועד ימשיכו בעבודתם, על ידי הפעלת קשרים.

בנוגע לחששם של חברי הועד מפני הבטחתו של הצורר כי ימליץ על גירוש היהודים, אמר הרבי: "בפסוק כתוב: "אל יתהלל חוגר כמפתח", ולה' הישועה".

לאחר קבלת ברכתו של הרבי, שב ר' דובער משה לעיר הבירה ולאחר מאמצים הצליח להשיג העתק מתוכנית הנסיעה. בהעתק זה הופיעו כל המקומות אליהם יגיע הצורר, רשימת האנשים אותם בכוונתו לבקר, ולוח זמנים משוער.

התוכנית נשלחה אל אדמו"ר הזקן.

הרבי בחר בשני סוחרים, ר' שמריה זלמן ור' נתן, וציווה כי ייצאו לדרך, בעקבותיו של דרז'ווין. בכל מקום ישתדלו ליצור קשרי מסחר עם שרים ובעלי אחוזות המופיעים ברשימתו של הצורר, ולברר אצלם, כביכול בדרך אגב, על פגישתם עם דרז'ווין. אם תהיה אפשרות להשיג העתקים מרשימותיו של דרז'ווין, עליהם לרכוש העתקים אלו, מבלי לחוס על ממונם, ואם ייוודע להם על שוחד אותו קיבל הצורר, ישתדלו לברר פרטים מדויקים, ולרשום הכל.

הסוחרים מילאו בדייקנות את השליחות. הם פעלו בזהירות ובחכמה. מדי פעם נדרשה מהם מסירות נפש אמיתית, אך לבסוף היו בידיהם העתקים מרשימותיו של דרז'ווין האנטישמי, וגם רשימות מסודרות של סכומי השוחד שקיבל הצורר, שמות המשחדים ומועדי הנתינה.

בינתיים מתה הקיסרית יקטרינה, ועל הכס עלה בנה פאוול. מיד עם עלייתו לשלטון ביצע שינויים משמעותיים בחצר המלוכה. הוא סילק את השרים הערמומיים והמושחתים שסבבו את אימו, והקיף עצמו בנסיכים טובי לב ובעלי ערכים.

פאוול השתדל להיטיב עם כל אזרחי מדינתו, ולא היפלה לרעה את היהודים. רוח חדשה החלה לנשב ברוסיה.

העסקנים, היושבים בפטרבורג הבירה, נזכרו בדברי רבם, "אל יתהלל חוגר כמפתח, ולה' הישועה", וחשו כי הנבואה החלה להתקיים.

בעוד הסופר דרז'ווין שוקד על הכנת סיכום, אותו יגיש למלך, הורה אדמו"ר הזקן לשניים מחסידיו, ר' משה מייזליש ור' משה וילנקר, לערוך את החומר שהשיגו שני הסוחרים שעקבו אחרי הצורר.

החסידים העבירו את החומר הערוך לידי נסיכים אוהבי ישראל שהיו מקורבים למלכות, והללו מסרו את המידע למלך.

המלך פאוול גער בסופר המפורסם, והורה לשרוף באש את סיכומו רווי השנאה.

היהודים נשמו לרווחה.

אוצר סיפורי חב"ד, חלק ג, עמ' 223