חיים תמורת עזרה ליהודים

חיים תמורת עזרה ליהודים

"מה מצב הפרנסה אצל יהודי העיירה?" שאל הרבי המהר"ש.

ר' שמואל אייזקס, סוחר אמיד תושב העיירה בצ'ייקוב אשר בפלך וויטבסק, נאלץ לספר את הדברים כהווייתם: "בעבר הכל זרם על מי מנוחות. הגרף טוב הלב סיפק פרנסה ליהודים רבים וויתר לעניים על המיסים. כעת הגרף חולה מאד והרופאים מיואשים ממצבו. ניהול האחוזה עבר לידי המנהל הראשי, שונא ישראל מובהק. הוא והכומר החדש זוממים כל הזמן מזימות, כיצד לדחוק את רגלי היהודים ממקורות מחייתם ולהעלות את סכומי המיסים.

"הדבר נמשך כבר שנתיים תמימות. עד עכשיו לא העזו יהודי העיירה לצער את הרבי, אך נראה שכבר הגיעו מים עד נפש", סיים הסוחר את תיאורו העגום.

הרבי שקע בהרהורים.

"סע לביתך", הורה לבסוף, "וכאשר תפגוש את הגרף, אמור לו בשמי, שאני יודע על מחלתו ועל התחזיות הקודרות של הרופאים, אבל אני מבטיח לו שאם יעזור ליהודי בצ'ייקוב והסביבה, ייתן לו ה' יתברך חודש של חיים ובריאות בעד כל משפחה יהודית".

ר' שמואל הסוחר שב אל עיירתו והתהלך סביב הטירה, בתקוה לפגוש את הגרף. למרבה אכזבתו, הגרף החולה לא יצא מפתח ביתו.

יום אחד, הבחין לפתע ר' שמואל בכרכרתו של הגרף היוצאת מהשער לכיוון היער. ככל הנראה, הרופא החליט לאפשר לגרף החלוש לשאוף מעט אוויר צח.

כאשר הבחין הגרף בר' שמואל הסוחר, הורה לעצור את הכרכרה ולאפשר לו לעלות. ר' שמואל התיישב מול הגרף ונבהל ממראהו. הגרף נראה כשבר כלי, חיוור וחסר אונים.

"רבי שמואל מליובאוויטש ביקש למסור לך, שאם תיטיב ליהודים, תזכה לעוד שנים ארוכות של חיים ובריאות. תקבל חודש חיים על כל משפחה שתעזור לה להתפרנס", מסר ר' שמואל הסוחר את דברי רבו.

"אני מוכן לעסקה", השיב הגרף. "הכן רשימה של משפחות יהודיות בעיירה, אשר יכולות להתפרנס מעבודה באחוזתי. סע גם לכל היישובים הסמוכים, ורשום אלו משפחות יכולות להתפרנס מעבודה בשדות, יערות ונהרות שברשותי", ציווה.

ר' שמואל הכין רשימה של קרוב למאתיים משפחות מהעיירה בצ'ייקוב ומהיישובים הסמוכים, והגיש אותה לגרף.

למרות חולשתו, הצליח הגרף להשיב לידיו את ניהול האחוזה ולספק פרנסה לכל המשפחות שברשימה.

לשמחת כולם, הגרף החל להחלים, ותוך תקופה קצרה נעלמה המחלה מבלי להותיר זכר. הגרף היה אסיר תודה לרבי על ברכתו, ושלח לו מדי שנה לולב והדסים מגנו, עד לפטירתו של הרבי.

חלפו ארבע עשרה שנה, במהלכן היה הגרף בריא ולא נפל למשכב אפילו לזמן קצר. לפתע, באחד הימים, הרגיש הגרף חולשה גדולה. הוא הזעיק אל מיטתו את ר' שמואל הסוחר, והורה לו: "סע לליובאוויטש, וגש לציונו של הרבי המהר"ש. אמור לרבי שאני מרגיש חולשה, בעוד, לפי חשבוני, מגיע לי לחיות עוד שנה ושבעה חודשים. יואיל נא הרבי לקיים את הבטחתו".

סיפורי חסידים, עמ' 435