חיל ורעדה יאחזון
רעד חזק היה אוחז בגופו של הבעל שם טוב הקדוש בעת התפילה.
פעם אחת, לפני תפילת הגשם, לבש הבעל שם טוב את הקיטל שלו, ולא שם ליבו לקמט שנוצר סמוך לכתף. המגיד ממזריטש ניגש אל רבו, על מנת ליישר את הקמט. ברגע שנגעו אצבעותיו בקיטל, אחז בו רעד בלתי נשלט. התלמיד, מבוהל כולו, תפס בשולחן שניצב לידו, אך הרעד לא פסק, ואפילו השולחן רטט.
מספרים, שפעם אחת התפלל הבעל שם טוב בצדו האחד של החדר, ובצדו השני, במרחק רב, ניצבו חביות מלאות תבואה. למרות המרחק, בעת תפילתו של הצדיק, רעדה התבואה שבחביות.
סיפורי חסידים, עמ' 448