"בטלנות" שכזו...
המגיד ממזריטש נהג להתפלל ביחידות. אולם, לקראת סוף התפילה, כשהגיע לתפילת "אין כאלוקינו", היה מצוה לאסוף עשרה יהודים, כדי לסיים את התפילה בציבור.
פעם הצטרף למניין רבי יעקב יצחק הורוויץ, שנתפרסם לימים כ"חוזה מלובלין". כאשר ראהו המגיד, אמר: "אברך זה בטלן הוא. הביאו יהודי אחר במקומו!".
חיפשו התלמידים יהודי אחר להשלמת המניין, ולא מצאו. בלית ברירה, נותר רבי יעקב יצחק בבית הכנסת.
אך התחיל המגיד את אמירת הקטע "אין כאלוקינו", צנח רבי יעקב יצחק ארצה. המתפללים רכנו אל האברך המעולף וטלטלו אותו אנה ואנה, אולם עיניו נותרו עצומות. רק לאחר מאמצים מרובים הצליחו לעוררו.
לאחר התפילה אמר המגיד: "הרי אמרתי לכם שאסור לאברך זה לשהות כאן, כי "בטלן" הוא. כאשר אמרתי "אין כאלוקינו" ראה את הפמליא של מעלה. למראה המלאכים והשרפים נפל עליו פחד עז, והוא התעלף. אילו יהודי אחר היה משלים את המניין, לא היה רואה כלל את המחזה הנשגב, ולא היתה לו סיבה לפחד".
רשימות דברים, חלק ד, עמ' קטז. סיפורי חסידים, עמ' 449