כוונת הצדיק הצילה חיים
"מי שרוצה שתפלתו תעלה לשמים, יתפלל עמי מילה במילה", אמר הבעל שם טוב לתלמידיו.
אחד התלמידים החליט לאמץ את הסגולה, והתפלל מילה במילה עם רבו, מתחילת התפילה ועד סופה.
פעם אחת, בתפילת שחרית של שבת, כאשר הגיעו לפסוקי דזמרה, חזר הבעל שם טוב שוב ושוב על הפסוק: "שקר הסוס לתשועה". התפלא התלמיד, עיין בספר "משנת חסידים", ולא מצא שום כוונה מיוחדת שיש לכוון בעת אמירת פסוק זה. הנהגתו של הבעל שם טוב עוררה תמיהות בלב התלמיד, והוא חדל להתפלל עמו מילה במילה.
פעם אחת שאלו הבעל שם טוב: ”מדוע אינך מתפלל עימי יותר?"
נבוך התלמיד, וסיפר על אותה תפילה, במהלכה חזר הצדיק על פסוק אחד שוב ושוב.
חייך הבעל שם טוב ואמר: "לא לחינם חזרתי על הפסוק. היה יהודי שלא הספיק לשוב לביתו בערב שבת, ונאלץ לשבות בשדה. שמע על כך גזלן אחד, ובשבת בבוקר יצא לדרך, כשהוא רכוב על סוסו. הוא תכנן להרוג את היהודי חסר הישע, ולגזול את כספו.
לכן, בתפילת שחרית, חזרתי שוב ושוב על הפסוק "שקר הסוס לתשועה", ובכך שיבשתי את הדרך, והגזלן לא הצליח למצוא את היהודי".
אוצר סיפורי חב"ד, חלק יד, עמ' 55