ע"י הרב שמואל שיחי׳ חפר / בראיון אישי ל.J.E.M בתשס׳ט
רחוק שהוא קרוב!
בשנת תשכ"ח (1968) נסעתי לרבי לפורים לתשרי חודש החגים: היה לי קשה לנסוע באותן שנים כי הייתי טרוד סביב פתיחת שנת הלימודים במכללת בית רבקה, אך באמצע השנה היה נוח יותר לנסוע.
הגעתי יומיים לפני פורים, ומזכירו של הרבי, הרב חדקוב, קרא לי והורה לי לנסוע למיניאפוליס אל הרב משה פלר, שליח הרבי למדינת מינסוטה, ולהצטרף אליו בליל פורים לנסיעה לעיר איימס במדינת אייווה הסמוכה. "תקרא שם את המגילה בפני קבוצת יהודים בבית פרטי, ואחר כך תחזור לניו יורק".
עשיתי כפי שהתבקשתי. נסעתי עם הרב פלר לעיר איימס, שהייתה ממוקמת באזור החקלאי במערב התיכון של אמריקה. באותן שנים המקום לא נחשב למפותח במיוחד, אף שמאז כבר התפתח. הגענו לביתו של יהודי מבוגר, שהיגר מרוסיה והצליח מאוד בעסקיו ונהיה יהודי אמיד, ולעת זקנותו הוא נהיה בעל תשובה ושב לשמור שבת ולהניח תפילין. בביתו התאספו כל יהודי האזור לשמוע קריאת מגילה. אני קראתי מתוך המגילה
בעברית, והרב פלר תרגם והסביר את הדברים באנגלית.
הגיעו לשם כארבעים או חמישים איש, ומעניין שהיו שם ביניהם גם שני זוגות ישראליים – ליתר דיוק, שני ישראלים עם בחורות גויות. אחד הגברים אמר לי, "שמע הן אמנם לא יהודיות. . . אבל שתיהן מאוד מתעניינות ביהדות". שאלתי
אותו, "האם הן מתעניינות ביהדות, או ביהודים?"
בהמשך התברר לי שמרבית הזוגות שהופיעו שם היו זוגות מעורבים, שבהן אחד מבני הזוג אינו יהודי, או שיהדותו מוטלת בספק. עובדה זו ריפתה את ידיי, ונפלתי ברוחי. . . אני נסעתי ובאתי כל הדרך מארץ ישראל כדי לשהות במחיצת הרבי בפורים ולשמוע אתו את קריאת המגילה. ובמקום זאת, הנה אני מוצא את עצמי במקום שכזה, מרוחק כל כך מהרבי.
למחרת בבוקר טסתי חזרה לניו יורק. נחתי בשעות אחר הצהריים, ונסעתי ישירות לביתו של אחי שהתגורר בשכונת וויליאמסבורג בברוקלין. טרם הספקתי לשמוע את קריאת המגילה של יום הפורים, ולכן ארגנו עבורי קריאת מגילה, טעמתי משהו ומיהרתי חזרה לשכונת קראון הייטס, להשתתף בהתוועדות של הרבי ב-770.
באותן שנים הסדר היה שבפורים היה הרבי עולה עם קומץ חסידים לדירת הרבי הריי"צ בקומה השנייה של 770 לבקר את חמותו, היו מחליפים כמה מילים, אומרים לחיים וטועמים מעט עוגה, ואחר כך היו יורדים לאולם למטה להתוועדות.
ההתוועדות החלה, והיא נמשכה כמה שעות. לפתע, באמצע אחת השיחות החל הרבי לומר את הדברים הבאים:
"ישנו יהודי שנסע למרחק אלפיים מייל מכאן, אל ציבור שלגביהם יש ספק אם הם שייכים בכלל לקריאת המגילה, והוא נסע לקרוא להם מגילה. והוא התמרמר בליבו: לשם מה היה עליו להתרחק מרחק כה גדול, הלא יכול היה להיות כאן.", וכך הלך הרבי ותיאר בצורה מדויקת את המחשבות ואת התחושות שלי.
אחר כך המשיך הרבי ואמר: "אפשר להיות במרחק אלפיים מייל ממני בגוף, ולהיות בד' אמות שלי. ואפשר לשבת בד' אמות שלי, ולהיות במרחק של אלפיים מייל. . ." ואז הרבי פנה אלי והורה לי לומר לחיים, וסימן בידיו שזה יהיה על כוס גדולה.
נדהמתי איך שהרבי ממש קרא את מחשבותיי במדוייק ...