בזכות העוגות
זכות גדולה נפלה בחלקו של החסיד ר' זלמן זלטופולסקי[1]. לא אחת שמע מרבו, הרבי המהר"ש, מאמרי חסידות בארבע עיניים.
פעם, בשנת תרל"ח, השמיע באוזניו הרבי מאמר חסידות. במאמר הוזכרו דברי הגמרא על ר' אלעזר ש"יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" (=נתן פרוטה לעני ואחר כך התפלל). הרבי ביאר כי צריכים להתפלל מתוך חיות, וכי הדרך להוספת חיות בתפילה היא על ידי מצות הצדקה. כאשר לפני התפילה נותנים צדקה לעני ומחיים אותו - מתווספת חיות רבה מאד בתפילה.
לאחר שובו לעירו, קרמנצ'וג, חזר ר' זלמן על המאמר באוזני החסיד ר' חיים דוב, שהיה "משכיל"[2] נודע.
מיד ניגש ר' חיים דוב ליישום ההוראה של הרבי. מדי בוקר, לפני תפילת שחרית, היה מציב על השולחן יי"ש ועוגות, לשמחתם הרבה של עניי העיר.
כאשר קיבל הרבי דיווח על מנהגו של ר' חיים דוב, אמר: "מניין, לדעתכם, נובעת ההבנה המעמיקה של ר' חיים דוב בתורת החסידות? לא מספר "שערי אורה" וגם לא מהספר "עטרת ראש"[3]... הוא זוכה להבנה המעמיקה רק בזכות העוגות, אותן הוא נותן לעניים לפני התפילה!".
סיפורי חסידים, עמ' 455 ----[1] מגדולי חסידיו של הרבי המהר"ש. נודע כבעל חוש נפלא בשירה וניגון
[2] חסיד המעמיק בהבנת החסידות.
[3] ספרי עיון עמוקים בחסידות חב"ד.