מהי אל"ף?
"הבה נתחלף במצוות", הציע אדמו"ר הזקן לאחד האברכים, מתלמידיו של המגיד ממזריטש. "עליי מוטלת המצוה "ולמדתם אותם את בניכם", ועליך מוטל החיוב לפרנס את בני ביתך. אנו נתחלף בתפקידים - אני אספק לך אמצעים שבעזרתם תוכל לקיים את המצוה המוטלת עליך, ואתה, בתמורה, תשתתף במצוה המוטלת עליי ותלמד את בני, דובער".
השיב האברך: "חלקכם בהסכם קל מחלקי. אתם יודעים כיצד לבצע את חלקכם ולשלם את שכרי. ואילו אני, אינני יודע כיצד לבצע את חלקי. באיזה אופן עליי ללמוד עם הילד?".
הסביר אדמו"ר הזקן: "הלימוד מתחיל מאותיות האל"ף-בי"ת. ראשית לומדים את האות א'. מהי האות א'?", שאל בניגון והטעמה, ומיד השיב: "נקודה למעלה, נקודה למטה, וקו באמצע – זוהי א'. על הילד לדעת שהא' של התורה מורכבת מהיו"ד שלמעלה – הקב"ה, והיו"ד שלמטה – היהודי, ובאמצע עובר קו האמונה, המאחד את השניים.
"כמו כן, הנקודה שלמעלה מסמלת את הנשמה והנקודה שלמטה - את הגוף. באמצע עובר קו של יראת שמים.
"סכום הגימטריא של שני יו"דים עם הקו שביניהם – האות ו' – הוא כ"ו, שזהו הערך המספרי של שם "הויה", שהוא גבוה מאד ולמעלה מסדר ההשתלשלות.
"כאשר לומדים עם ילד באופן זה, נמשך בו קו של יראת שמים", סיכם אדמו"ר הזקן, והתחיל להסביר את האות הבאה, האות ב'.
לאחר שסיים את הסברו העמוק, ברך את האברך שיזכה להעמיד תלמידים המצטיינים בלימוד תורה וביראת שמים.
היום יום, ח אדר א. אוצר סיפורי חב"ד, חלק ה, עמ' 40