חשד שוא

חשד שווא

הגאון הצדיק בעל "מאיר נתיבים" כיהן כרב במחוז אוסטריאה.

כאשר הגיעו לאוזניו שמועות על כוחו הבלתי רגיל של הבעל שם טוב, היה מניף ידו בביטול. הוא סבר כי סיפורי המופתים אינם אלא גוזמאות בעלמא.

במהלך אחת מנסיעותיו פגש בעל ה"מאיר נתיבים" את מייסד החסידות.

"האמנם אתם יודעים מחשבות, כפי שמספרים עליכם?", שאל בנימת סקרנות מהולה בזלזול.

"אכן כך", השיב הבעל שם טוב בענווה. "למשל, יודע אני, כי בשבת האחרונה, בעת תפילת העמידה, התחלתם בטעות את ברכת "אתה חונן לאדם דעת" השייכת לתפילת ימי החול".

בעל ה"מאיר נתיבים" קפא על מקומו, מופתע ומבוהל.

"אכן, התחלתי באחת מתפילות השבת קטע מתפילה של חול. ומה התיקון לטעותי?".

"עליך לפשפש במעשיך כל ימי השבוע ולהרהר בתשובה", השיב הבעל שם טוב.

"זאת אני יודע, כך כתוב בספרי ההלכה", אמר הגאון.

"הוו מתונים בדין", נתן לו הבעל שם טוב הנחייה נוספת, והשניים נפרדו.

מדי פעם נהג בעל ה"מאיר נתיבים" לערוך סבב ביקורים בכל העיירות השייכות למחוז אוסטריאה. באחד ממסעותיו הגיע לעיירה, שאנשיה התלוננו לפניו: "יש בעיירתנו בחור, המחזיק בבעלותו בית מזיגה. איש אינו מכיר בחור זה, אך הוא נראה קל דעת, בגלל הקפדתו על לבוש נאה. על סמך שמועות ומאורעות שאירעו לאחרונה, יש לנו יסוד גדול מאד לחשוד כי הבחור הוא חוטא ופושע בחטאים ועוונות חמורים מאד".

בעל ה"מאיר נתיבים" קרא לבחור, ודרש כי יודה בחטא.

"איני יודע דבר", טען הבחור.

האיומים לא הועילו, והרב ציווה להלקותו. גם כאשר הולקה המשיך הבחור לטעון כי הוא חף מפשע.

הרב עזב את העיירה, טרוד במחשבותיו. מעולם לא נתקל במקרה דומה. האיש נאנק מכאבים, אך ממשיך להכחיש בתוקף כל אשמה. אולי אכן לא חטא? אולם, כיצד אפשר לברר את האמת?

נזכר בעל ה"מאיר נתיבים" בפגישתו עם הבעל שם טוב, וייחל לפגשו פעם נוספת, כדי להתייעץ עימו לגבי פסק הדין. הוא חש כי במקרה מורכב מעין זה נחוצה רוח הקודש...

בעודו שקוע בהרהוריו, הבחין בעגלתו של הבעל שם טוב הנוסעת לקראתו. הרב ירד מן העגלה, וביקש כי גם הבעל שם טוב יעצור את עגלתו.

"אני נבוך ואיני יודע כיצד עליי לנהוג", נאנח הרב, לאחר שסיפר את הסיפור התמוה.

"הרי אמרתי לכם: הוו מתונים בדין", אמר הבעל שם טוב. "ידוע שבכל דור ישנם ל"ו צדיקים, והבחור בו חשדתם בחטא הוא הגדול שבהם"...

כאשר שמע הגאון בעל ה"מאיר נתיבים" את תשובת הבעל שם טוב, הורה לעגלונו לשוב לעיירה בה ביקרו זה עתה, כדי לבקש מחילה מבעל בית המזיגה. בבואו לעיירה גילה לתדהמתו כי הבחור נעלם מבלי להותיר עקבות.

"דעו לכם כי היה צדיק, והחשדות היו חשדות שווא", סיפר הגאון לאנשי העיירה ונסע לדרכו.

מאז הפך בעל ה"מאיר נתיבים" לאחד מגדולי המקושרים אל הבעל שם טוב.

אוצר סיפורי חב"ד, חלק יד, עמ' 152