אל תניף חרמש על קמת רעך!
אחד ה"משפיעים", המדריכים החסידיים, בימיו של הרבי המהר"ש היה מתייחס בחומרה רבה אל מושפעיו ודורש מהם התקדמות רוחנית הרבה מעבר ליכולתם.
החסידים סבלו מאד מידו הקשה של המשפיע, וכאשר הגיעו מים עד נפש, התלוננו על כך לפני הרבי.
כאשר נכנס המשפיע ליחידות, הוכיחו הרבי המהר"ש: "בתורה נאמר: "מהחל חרמש בקמה". כלומר: צריכים לשבור את ה"קמה" – הגאווה והיישות, על ידי "חרמש" – תעניות וסיגופים. אך כל זה נכון רק בנוגע לאדם עצמו, אך בנוגע לזולת, אומרת התורה: "וחרמש לא תניף על קמת רעך".
שמועות וסיפורים, חלק ג, עמ' 183