"ביכורים" לצדיק

"ביכורים" לצדיק

בשנת תרפ"ט החליט הרבי הריי"צ לצאת למסע ממושך, שיעדו – ארץ הקודש. הוא הפליג עם חתנו, הרב שמריהו גוראריה, מחופי איטליה אל חופיה של אלכסנדריה המצרית. לאחר שהייה קצרה במצרים, המשיכו בדרכם.

עת ישבו ברכבת החונה, בתחנתה ההומה של אלכסנדריה, נפתחה לפתע הדלת, ולקרון התפרץ יהודי שבידיו טנא מלא פירות ממינים שונים, כולם מרהיבים ביופיים. ניכר היה כי נבחרו בקפידה רבה.

היהודי עמד לפני הרבי ובכה בהתרגשות. ניסה לומר משהו, והדמעות חנקו את קולו שוב ושוב. לבסוף הצליח להתגבר, וסיפר בקול רועד: "יליד רוסיה אנוכי. בהיותי ילד רך בשנים נסעתי עם סבי לרבו, הרבי המהר"ש. טרם צאתנו לדרך, קטף סבי פירות נבחרים מגנו וסידר אותם בסל נאה, "ביכורים" לרבי.

"כאשר נכנסתי עם סבי ליחידות, הבחנתי בילד כבן גילי המסתובב בחדר.

"סבי מסר לרבי את הסל, והרבי ברכו: "יהי רצון שנכדך זה יביא ביכורים לנכדי זה". עת דיבר הצביע עליי ועל הילד הקטן ששהה אז בחדר.

"שנים רבות עברו מאז. בגלל עסקיי היגרתי למצרים. באחד הימים שמעתי כי נכדו של הרבי המהר"ש, הרבי הנוכחי של חסידי חב"ד, עובר דרך אלכסנדריה. נזכרתי מיד בברכתו של הרבי, והבנתי כי הגיעה השעה להביא ביכורים. נטלתי סל פירות והגעתי הנה. ברוך ה', זכיתי שברכת הרבי המהר"ש נתקיימה בי!"

סיפורי חסידים, עמ' 513