"הסתלק מכאן, שוטה!"
סיפר הרבי בהתוועדות: בעירנו, יקטרינוסלב, התגורר יהודי, פליט מפולין.
באחד הימים קיבל יהודי זה צו גיוס לצבא. חלפו ימים אחדים, והנה, ראיתיו שוב בבית המדרש.
כששאלתי אותו כיצד השתחרר מן הצבא, סיפר לי: "אינני דובר רוסית, ולכן אמרו לי במשרדי הצבא שאחזור על המילים שאשמע ואומר אותן בעצמי. אני לא יודע חכמות, ולכן, כאשר המפקד אמר: "נא פרווא!" (ימינה!), חזרתי אחריו: "נא פרווא!". כשאמר המפקד: "נא ליווא!" (שמאלה!), חזרתי אחריו: "נא ליווא!".
בראותו זאת אמר לי: "טי דוראק!" (אתה שוטה!), וחזרתי אחריו: "טי דוראק!". המפקד רתח מזעם, והיכה אותי עם רובהו. "פאשאל, דוראק!" (הסתלק מכאן, שוטה!), צעק לעברי. חזרתי ואמרתי: "פאשאל, דוראק!", וברחתי".
לאף אחד אין שליטה על נשמתו של יהודי. לא לוועדת גיוס, לא לאלוף, ואף לא לנשיא בכבודו ובעצמו. אף אחד מהם לא יוכל להביא יהודי למקום שיש בו קושי בשמירת תורה ומצוות. אם הגיע יהודי למקום של קשיים וניסיונות, עליו לדעת כי הגיע הנה רק ברצון ההשגחה העליונה, כדי לפעול בהחזקת היהדות.
תורת מנחם, חלק ג, עמ' 154