אגדה אפריקנית (ראה ספרון 'עוף נשר עוף')
איש אחד שוטט ביער ומצא נשר צעיר פצוע. הוא לקח אותו לביתו, טיפל בו וריפא אותו ובינתיים הניח את הנשר בחצר, יחד עם התרנגולות. ברבות הימים הסתגל הנשר לחיות בין התרנגולות, למד לאכול מזון תרנגולות ולהתנהג כמותן ואכן האמין שהוא תרנגולת.
יום אחד עבר חוקר במקום ושאל את האיש: "איך זה שנשר, מלך העופות, נכלא בחצר עם תרנגולות?" אמר האיש: "מכיוון שנתתי לו מזון תרנגולות ואילפתי אותו להיות תרנגולת, הוא מעולם לא למד לעוף. הוא חושב ומתנהג כמו תרנגולת, ולכן כבר איננו נשר".
"ובכל זאת", התעקש החוקר, "לבו לב נשר ולבטח ילמד לעוף, אם תינתן לו ההזדמנות".
האיש חשב שהרעיון מגוחך, אולם שניהם החליטו לבדוק את הדבר. החוקר הרים את הנשר בעדינות, העמידו על הגדר ואמר לו: "מקומך בשמים,לא בארץ, פרוש כנפיך ועוף!" אבל הנשר התבלבל.הוא לא ידע את זהותו ואת מקומו, וחזר אל התרנגולות.
למחרת שב החוקר, הביא את הנשר אל גג הבית ושוב דחק בו: "נשר הנך, פרוש כנפיך ועוף". אבל הנשר פחד ממה שנמצא מעבר לגג וחזר לטייל ולנקר עם התרנגולות. אולם החוקר לא ויתר. הוא חזר למחרת והעלה אותו אל הר גבוה ושוב שידל אותו: "נשר הנך, פרוש כנפיך ועוף!"
והנשר היסס, התבונן סביבו בחשש, אבל אט-אט פרש כנפיים ברעדה, עד שלבסוף התרומם בקריאת ניצחון ונעלם בשמים. ומאז הוא מתגורר בינות לצוקים ומתעופף לו בגאווה מעבר לעננים.
ייתכן כי מפעם לפעם נזכר הנשר בגעגועים בחייו בתוך החצר עם התרנגולות ואפשר שמדי פעם הוא אפילו מבקר אותן שם, אבל ככל הידוע לנו, לעולם לא ישוב לחיות כמותן. אחרי ככלות הכול - הוא תמיד היה נשר!
גירסה נוספת (כדי להתאימו לנמשמל)
איש אחד שוטט ביער ומצא נשר צעיר פצוע. הוא לקח אותו לביתו, טיפל בו וריפא אותו ובינתיים הניח את הנשר בחצר, יחד עם התרנגולות. ברבות הימים הסתגל הנשר לחיות בין התרנגולות, למד לאכול מזון תרנגולות ולהתנהג כמותן ואכן האמין שהוא תרנגולת.
יום אחד עבר במקום ינשוף. הנשוף הרים את הנשר בעדינות, העמידו על הגדר ואמר לו: "מקומך בשמים,לא בארץ, פרוש כנפיך ועוף!" אבל הנשר התבלבל. הוא לא ידע את זהותו ואת מקומו, וחזר אל התרנגולות.
למחרת שב הינשוף, הביא את הנשר אל הר גבוה ושוב דחק בו: "נשר הנך, פרוש כנפיך ועוף". אבל הנשר פחד ממה שנמצא מעבר להר. אולם הינשוף לא ויתר: "נשר הנך, פרוש כנפיך ועוף!"
והנשר היסס. זרק אותו הישנוף, והנשר התחיל ליפול ארצה. ירד אליו הנשוף, ואמר לו: פרוש כנפיך! "אבל זה יכאב לי, אני לא יכול".
הינשוף המשיך לשדל אותו. ואז הנשר התבונן סביבו בחשש, אבל אט-אט פרש כנפיים ברעדה, עד שלבסוף התרומם בקריאת ניצחון ונעלם בשמים. ומאז הוא מתגורר בינות לצוקים ומתעופף לו בגאווה מעבר לעננים.
ייתכן כי מפעם לפעם נזכר הנשר בגעגועים בחייו בתוך החצר עם התרנגולות ואפשר שמדי פעם הוא אפילו מבקר אותן שם, אבל ככל הידוע לנו, לעולם לא ישוב לחיות כמותן. אחרי ככלות הכול - הוא תמיד היה נשר!
הנמשל
הרב נתן רודין, כרמיאל
יהודי הוא תמיד יהודי. לפעמים כשחוזרים למקורות זה קצת כואב, אבל כשפותחים את העיניים מגלים שזהו הזהות האמיתית שלנו, וא"א לחזור אחורה.