בשם ברכת דוד, בשם הרב מאיר שוורץ
ישנו מעשה מדהים שאירע עם איש העסקים החרדי, מר לב לבייב.
בדרך כלל משקיע מר לבייב את רוב עסקיו בחו"ל, אך הוא החליט לפני כמה שנים לרכוש קניון הממוקם בת"א, הלא הוא "קניון רמת אביב" הידוע. בדרך כלל, עסקים גדולים נרכשים ע"י מספר שותפים, אך את הקניון הזה רכש לבייב מכספו האישי בלבד על סך של 250 מיליון דולר, ללא שותפים.
עיתון העסקים "גלובס" פירסם באותו זמן על דבר הרכישה וכן מספר חוקים שהחליט לייסד בקניון: "סעיף מס' 1: ברגע שהקניון עובר לרשותי, אני מורה על סגירת הקניון בשבת, עקב היותי שומר תורה ומצוות."
ההודעה המרעישה הידהדה ברחבי ת"א והגיעה עד ללשכת ראש העיר בזמנו. הלה מיהר לקרוא ללבייב והבהיר לו נחרצות: "אני כאן ראש העיר של ת"א, ולידיעתך זו עיר המכונה 'עיר ללא הפסקה', עיר המתפקדת עשרים וארבע שעות ביממה. אינך יכול לבוא לעיר ת"א ולסגור קניון מרכזי ביום שבת! פה זה לא בני ברק! אתה לא תשנה לנו את העיר! "דע לך, שאם לא תשנה החלטתך, לא אחדש לך את רשיון העבודה בעיר בסוף השנה!"
מר לבייב שמע את ההודעה ולא נבהל: "אדוני ראש העיר, אתה לא יכול להכריח אותי מה לעשות עם הקניון. הקניון ניקנה מכספי האישי, ומכיוון שאני יהודי שומר תורה ומצוות ־ לא אפתח את הקניון בשבת מכיוון שזה נוגד את אמונתי. במקרה ולא תחדש לי את הרישיון ־ נלך לבית-המשפט!" ואכן מר לבייב לא ויתר, והפרשה הגיעה עד בג"צ, בית הדין הגבוה לצדק, בראשות אהרון ברק, נשיא בית-המשפט דאז.
עם היכולת הכספית של מר לבייב הוא יכל להעמיד סוללה של שמונה עורכי־דין מהטובים ביותר בארץ, אך להפתעת כולם הוא הגיע למשפט בכבודו ובעצמו, אפילו ללא עורך־דין אחד!
המשפט החל. השופט אהרון ברק פנה אל מר לבייב: "מר לבייב, הקניון שלך אינו ממוקם בבני-ברק או בירושלים, על פי הנתונים שבידי, ברדיוס של 5 ק"מ מאיזור הקניון לא מתגוררים אנשים כמוך, שומרי תורה ומצוות. אינך יכול לבוא לעיר ת"א, לרכוש קניון מרכזי ולסגור אותו בשבת. זו כפייה דתית!"
ללא עו"ד, כאמור, עלה מר לבייב לדוכן ואמר דבר שהדהים את כל הנוכחים: "ברשותך, כבוד השופט, אפתח בדבר תורה. אמור נא לי, כבוד השופט, תאר לך שנשיא ארה"ב כיום, ביל קלינטון, מגיע לביקור מיוחד בארץ. כל הכבישים נחסמים, השמירה מתגברת, כולם מתרגשים לקראת בוא הנשיא.
"והנה אתה, כבודו, יושב לך בביתך ומעביר ערוצים בשלט הטלוויזיה, עד שלפתע נשמעות דפיקות בדלת ביתך. אתה פותח את הדלת ורואה המולה רבה בכניסה לביתך: הנשיא האמריקאי הגיע עם משלחתו ואנשי הביטחון במיוחד א־ל־י־ך! "כולם מפלסים דרך לנשיא, שעושה דרכו לכיוונך כשבידו קופסה קטנה אך חשובה מאוד. "כל הצלמים עומדים מהצדדים והשוטרים ואנשי הקומנדו מחכים דרוכים. ביל קלינטון לוחץ את ידך ואומר באנגלית צחה: 'שלום לך, מר אהרון ברק. אני, ביל קלינטון, נשיא ארה"ב, החלטתי להעניק לך מתנה חשובה שהייתה כל השנים בכספת הסודית של ארה"ב הגדולה. קח ־ הרי היא שלך!"
ומר לבייב ממשיך לרתק את שומעיו: "תאר לך, שהיית אומר לו: 'כבוד הנשיא, קח את המתנה שלך ועוף לי מהבית, או קיי?' "כבוד השופט ברק, היש בושה גדולה מזו?! כבודו, זה מה שאתה רוצה בדיוק שאעשה! הרי כשבורא עולם אמר למשה רבינו ע"ה: 'משה, יש לי מתנה טובה בבית גנזי' ־ וכידוע לכולכם, שבית הגנזים והכספות של בורא עולם זה לא בית הכספות שלי, של לבייב, שיש בהם כמה מיליונים, זה כלום!
"בכספות של הקב"ה יש את כדור הארץ, את כל הכוכבים, הגלקסיות, היעודים, שבילי החלב, את החיים של כולנו! "ובא הקדוש־ברוך־הוא ואומד למשה רבינו: 'משה! בתוך כל האוצרות שלי יש לי מתנה אחת טובה ומיוחדת שאני רוצה לתת לעם ישראל. ומה היא? – שבת!
"אמור נא לי, כבוד השופט ברק, האם ברצונך שאזרוק לבורא עולם את המתנה בפנים?!
"איני יודע מה תפסוק, אך דע לך שאני שומר את תורתו ומצוותיו של הקב"ה. לא אחלל שבת. נקודה!"
מר לבייב ירד מהדוכן. בית המשפט היה המום מקידוש השם שאירע ברגע זה.
השופט ברק נדהם מהאדם הרציני שעומד מולו ופסק: "הנני מתיר לך לסגור את קניון רמת-אביב בשבת!"
סיפורנו לא תם. הקניון היה ברשותו של לבייב במשך 8 שנים, ובכל סוף שנה אזרחית העיתון העסקי "גלובס" פירסם מיהו הקניון הכי רווחי ומצליח במדינה ־ קניון רמת־אביב, הסגור בימי שבתות וחגים… כי "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה". אכן, מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה!