כשסופרים יהלומים - לא מתעייפים1
מדי שבוע, בימי ראשון, נהג הרבי לעמוד שעות ארוכות מחוץ לחדרו, ולחלק שטרות של דולר לחולפים על פניו, על מנת שהמקבל ייתן את השטר לצדקה. אלפי אנשים, מכל גוני הקשת הציבורית, היו עוברים ליד נשיא הדור, מנצלים את ההזדמנות לבקש עצה או ברכה. הרבי קידם את כולם במאור פנים, העייפות לא ניכרה כלל על פניו המאירות.
"מניין הכוח לעמוד במשך שבע או שמונה שעות רצופות?", שאלו פעם את הרבי. אנשים צעירים מתעייפים אחרי עמידה של שעות אחדות, ואילו הרבי לא יושב אפילו רגע אחד, למרות גילו המבוגר!
"כל יהודי הוא יהלום מופלא", השיב הרבי בחיוך. "כשסופרים יהלומים – לא מתעייפים...".
הדרך לחיים של משמעות, עמ' 70
Footnotes
-
הערה: אמינות הסיפור שנויה במחלוקת ↩