וכי מושל אנוכי?
באחד הימים הגיע לרבי ה"צמח צדק" חסיד אמיד ובפיו בקשה: "רבי, ביתי הגיעה לפרקה ואני מחפש לה חתן. התוכלו להמליץ לי על בחור טוב?".
קרא הרבי לאחד הבחורים הלומדים בליובאוויטש, ואמר: "הנה שידוך טוב לביתך".
הזמין החסיד את הבחור אל ביתו לכתיבת "תנאים", וכעבור תקופה קצרה התקיימה החתונה.
חלפו אך ימים אחדים מתום שבעת ימי המשתה, והאישה הצעירה כבר החלה לרטון על מר גורלה. "בעלי אינו מוצא חן בעיניי", טענה באוזני הוריה.
החיכוכים בין בני הזוג התרבו מיום ליום, והאישה החלה לדרוש גט.
אבי האישה מיהר אל רבו, כדי לבקש את עצתו. "האם יוכל הזוג להתגרש?", שאל החסיד.
"חס ושלום. זהו הזיווג של ביתך", השיב הרבי.
השקיע החסיד מאמצים עילאיים על מנת להשכין שלום בין בני הזוג. לצערו, לא היה שלום זה בר קיימא. לאחר שהמצב החל להידרדר מחדש, שב האב השבור לליובאוויטש. עם דמעות בעיניו התייצב בחדרו של הרבי, ותיאר את סבלה של בתו.
"כבר אמרתי לך שאסור להם להתגרש", גער בו ה"צמח צדק".
שב האיש לביתו ועשה כל אשר ביכולתו כדי לפתור את בעיותיו של הזוג הצעיר. הרוחות נרגעו קמעה, אולם כעבור תקופה קצרה פרצה סערה נוספת.
"אני רוצה גט, ואיני מוכנה לשמוע שום דבר", אמרה האישה, נחרצת מתמיד.
"אל תמהרי כל כך. אני רוצה לשאול תחילה מה דעתו של הרבי", הפציר בה האב. אולם, הבת הכועסת לא היתה מוכנה להמתין אפילו יום אחד. "וכי הרבי הוא מושל אזורי, שיצוה עליי לחיות עם אדם שאיני רוצה בו?", טענה במרירות.
בני הזוג הגיעו לפני בית הדין, והאישה יצאה עם גט כשר.
לאחר תקופה לא ארוכה נישאה הגרושה הצעירה לאלמן ירא שמים. הם חיו בשלום, אולם לא זכו לפרי בטן. הבעל לא הצטער מדי, מפני שכבר היו לו בנים מאשתו הראשונה. אולם, האישה הזילה דמעות רבות. עז היה רצונה לחבוק ילד משלה, אך תפילותיה לא נענו.
כאשר נסע הבעל לליובאוויטש, ביקשה אשתו כי יזכיר אותה לפני הרבי, שתיפקד בזרע של קיימא.
כשנכנס האיש ליחידות סיפר על מצוקתה של אשתו.
"וכי מושל אזורי אנוכי, שאוכל לפקד על הבנים?", השיב הרבי.
האיש לא הבין את התשובה התמוהה. כאשר שב לביתו וסיפר לאשתו את דברי הצדיק, היא החווירה כסיד ורעד אחז בכל גופה. התשובה היתה מובנת לה היטב...
סיפורי חסידים, עמ' 504