- לסיפור המלא ראה סיפור: ביום ההולדת של זיו שילון, נס ב'אוהל'
הרב שמואל רסקין האולם המרכזי של בניני האומה היה מלא מפה לפה, קהל האלפים עמד על רגליו והריע ממושכות לצעיר במדים שעלה לפודיום. האירוע התרחש לפני חודש וחצי, אירוע הצדעה לפעילות חב"ד בארץ, והצעיר היה סרן זיו שילון.
שילון, שנפצע קשה על גדר המערכת, בימים שקדמו למבצע 'עמוד ענן' בשנה שעברה, והיה עד מהרה לסמל של גבורה. עמד מול הקהל הרחב וגולל את סיפורו האישי (לסיפור המלא):
חודשים בודדים אחרי הפציעה, יצא סרן שילון לטיול בארה"ב, עם קבוצה של מצטייני ישראל (שמם של המכונים בטעות: נכי צה"ל. תיקונו של הרבי מליובאוויטש). טיול המצטיינים אורגן ע"י צעירי חב"ד, שעוסקים כל העת בפעילות בין נפגעי פעולות טרור, יתומי ואלמנות צה"ל ומצוייני ישראל.
שיאו של הטיול הוא הביקור ב'אוהל' – קברו של הרבי. מקובל כי הבאים להשתטח על הציון, כותבים מכתב אישי לרבי ומניחים אותו על הציון. סרן שילון שידו האחת נקטעה במהלך הפציעה, וידו השניה אף היא הייתה בסכנה גדולה, התאמץ בכל כוחו לכתוב בעצמו את המכתב. במכתב ביקש שילון רפואה שלמה לידו השנייה, והוסיף כי הוא מבקש סימן שהרבי אכן שומע אותו, ומעתיר בעדו אצל היושב במרומים.
זיו נעמד בתוך האוהל, והקריא את מכתבו, לאחר מכן ביקש מהרב מנחם קוטנר מצעירי חב"ד, שיבחר עבורו פרק בספר התהלים כדי לקרוא. הרב קוטנר סיפר לזיו על המנהג לומר מידי יום את פרק התהילים האישי הנקבע לפי גילו של האדם. "מתי הוא יום ההולדת העברי שלך?" שאל הרב קוטנר, ובירור מהיר גילה כי כעת, כאן ועכשיו, הוא יום ההולדת העשרים וחמש של זיו!
הרב פתח לזיו את פרק כ"ו בתהלים, הפרק ה"חדש" שלו, תוך כדי אמירה שם זיו לב למילה "יד" המופיעה כמה פעמים בוריאציות שונות, ופעם אחת בתוספת הדגש "ימין". זיו ראה בכך אות ברור לרפואת ידו הקרובה.
בתקופה הקרובה התבשר זיו כי לא יצטרך לקטוע את ידו, ותהליך השיקום החל להיות מהיר יותר וטוב יותר. זיו תולה זאת בביקור ההוא באוהל של הרבי.
נסים, נסים ונפלאות. כל אחד מאתנו מכיר עשרות כאלה. חלקם הגדול הכירות קרובה ואישית. אני עצמי מכיר כמה וכמה סיפורים שאירעו בחוג המשפחה המצומצם שלי כאשר ברכה של הרבי הפכה את המציאות. לאחרונה יצאו לאור שני סרטי תיעוד מדהימים של נסים ונפלאות מסמרי שער שאירעו סביבו של הרבי.
ובכל זאת, כל פעם שמעלים את נושא הנסים, חשים רובנו אי-נוחות. הנס הוא המקום שבו שלטון השכל וההיגיון מתערערים – וזו גם מטרתו. לערער את היציבות שלנו, להנכיח ולהטמיע בתוך הסדר הקבוע של העולם, הטבע והחיים – את מציאות הא-ל, העל-טבעי, שאינו מסור לחוקי הטבע אותם יצר בעצמו. זהו פירוש המילה "נס" – מלשון "נס ודגל" – סוג של ציון דרך בולט למרחק, המכריז: שימו לב, יש בעל בית לעולם, והוא הקובע את כללי וחוקי המשחק!
השבוע נקרא בתורה את "פרשת החודש" העוסקת בדיני קרבן פסח. היא פותחת במילים: "החדש הזה לכם ראש חדשים". משמעות הדברים העמוקה היא, כמצוין במדרש, שלעם היהודי לוח שנה משלו. "משברא הקב"ה את עולמו" – אומר המדרש – "קבע בו ראשי חודשים ושנים, ומשבחר ביעקב ובניו – קבע בו ראשי חודשים של גאולה".
הלוח היהודי פותח בחודש ניסן מלשון "נס". היהודי אינו שייך ל"ארץ מצרים" ולהגבלות הטבע, היהודי עשוי מחומר אחר, הוא מרומם מהעולם ודרכיו. "אין מזל לישראל" אמרו חכמינו, היהודי הוא מעל הגבלות הטבע והמזלות. לכן הוא יכול להתרומם מעל "מצרים" ולהמריא לו עד לארץ ישראל...
נחלקו חז"ל במהות הגאולה העתידה. רבי אליעזר אומר: בניסן נגאלו אבותינו ובתשרי נגאל. ורבי יהושע אומר: בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל. משמעות המחלוקת – דבר ברור שגאולת מצרים היתה בדרך של "ניסן", נס ושינוי. עשר המכות וקריעת ים סוף אינם חלק מטבע העולם. ובכן "בניסן" – בדרך נסית – "נגאלו אבותינו". אך כיצד אנו נגאל, במהרה בימינו. האם ב"תשרי" – דרך הטבע, כמו השנה המתחילה מתשרי לפי עונות השנה. או ב"ניסן" – בדרך נס ופלא. ההלכה נקבעה כרבי יהושע, שאף הגאולה העתידה תבוא ללא שום תהליך מקדים, אלא בבת אחת, לפתע פתאום, ברגע אחד נמצא כולנו את עצמנו גאולים, משוחררים לגמרי מכל ה"מיצרים" הרוחניים והגשמיים עליהם אנו כבולים.
אז, פשוט: היכונו לביאת המשיח!