תורה לשמה
"אנא, אל תעיין בספרים. הבט רק בדף השער, והחלט האם אתה מעוניין לרכוש את הספר", נהג לבקש הרשב"ץ[1].
זיכרונו המיוחד והנדיר של ר' שניאור זלמן, הגאון מלובלין, מחבר השו"ת "תורת חסד"[2], היה לשם דבר בליובאוויטש. כולם ידעו כי די לו לגאון לעיין בספר מסוים שעה קלה, וכבר זוכר הוא את תוכנו על פה.
רשב"ץ, שעסק במכירת ספרים, ידע שאם הגאון יעיין בספריו לא יצטרך לרוכשם. על כן התנה עימו כי לא יקרא בספר המוצע למכירה בטרם ישלם תמורתו סכום מסויים כ"דמי קריאה"...
•
באחד הימים הגיע הרשב"ץ אל אכסנייתו של הגאון מלובלין, כדי להציע לו ספרים חדשים. כאשר נכנס לחדר, ראה כי הגאון מתהלך אנה ואנה בחוסר מנוחה.
משראה הרשב"ץ כי הגאון מתהלך כסהרורי, פנה אליו הרשב"ץ בשאלה "משהו מטריד אותך?" הגאון כאילו ניתק מהרהוריו והשיב-שאל לרשב"ץ "הגד נא לי אתה, האם בקי אני במשנה"? כמובן שהרשב"ץ הביע פליאה לפשר שאלה זו, שכן לא היה כל ספק בכך שהגאון בקי בכל ששה סדרי משנה ישר והפוך, והגאון ממשיך "זה עתה הייתי ביחידות אצל הרבי ה"צמח צדק", וראיתי מהו לימוד תורה לשמה", וסיפר את אשר אירע באותה יחידות, אשר כה הסעירה את רוחו.
ר' שניאור זלמן נהג לנסוע לליובאוויטש פעמיים בשנה. לקראת בואו לליובאוויטש, אל הרבי, נהג הגאון להתכונן במשך חצי השנה ולהכין פלפול תורני עמוק, כדי להתפלפל בו עם רבו, ה"צמח צדק".
גם הפעם הכין פלפול עמוק, ובו חידושים רבים, וקיווה כי דברי התורה יסבו נחת רוח לרבי.
הגאון נכנס ליחידות, ונהנה כאשר הרבי האזין לדבריו.
כשסיים, אמר לו הרבי: "נו-נו, אמנם התורה טובה והסברות יפות, אולם חסרה הנקודה".
הגאון נחרד. האמנם יסוד ההנחה עליו בנה את חידושיו איננו אמיתי? כיצד יכול היה לטעות עד כדי כך?
"ישנה משנה מפורשת המתייחסת לנושא", המשיך הרבי.
"באיזה סדר, רבי?", שאל הגאון, נבוך. "בסדר קדשים", השיב הרבי.
הגאון עבר בראשו על כל סדר המשנה, ובשום אופן לא הצליח להיזכר במשנה הסותרת את חידושו.
"אולי יאמר לי הרבי באיזו מסכת?", ביקש. "במסכת בכורות", ענה הרבי.
הגאון זכר את תוכנה של מסכת בכורות, אך לא הצליח לגלות את המשנה.
לבסוף, הרבי עצמו ציטט את המשנה ופירש אותה. הגאון עמד על טעותו.
כשסיים לספר את אשר קרהו ביחידות אצלה רבי, המשיך ר' שניאור זלמן ואמר: "כשעברתי במחשבתי על סדר קדשים ולא מצאתי את המשנה המדוברת, עד שהרבי אמר לי לאיזו מסכת התכוון, התמלאתי בושה. איך אפשר להיות עיוור כל כך? עשרות שנות יגיעה בתורה ולא לדעת את העומק של המשנה?! אז הבנתי מה נקרא לימוד תורה לשמה", ומספר הרשב"ץ כי הגאון פרץ בבכי חסר מעצורים בהפטירו "כבר עשרות שנים שאני חש התרוממות רוח מלימוד תורה, אך לצערי כנראה לא אזכה ללימוד אמיתי של "תורה לשמה" בגילגולי זה"....
רשימות היומן עמ' קפד ----[1] הרב החסיד, הגאון הצדיק ר' שמואל בצלאל שעפטעל. מגדולי החסידים בתקופת הרבי ה"צמח צדק", הרבי המהר"ש והרבי הרש"ב. זכה ללמד את הרבי הריי"צ בילדותו.
[2] הרב החסיד, הגאון הצדיק ר' שניאור זלמן פראדקין. גאון ולמדן עצום, חסיד ועובד ה' נפלא. בסוף ימיו עלה לארץ הקודש והשתקע בירושלים עיר הקודש. מגדולי חסידיו של הרבי ה"צמח צדק".