להבין את הכוונה הפנימית (סגנון חו"ל)

פ' פקודי ה'תשע"ד

בכלל בין נשיאי ארה"ב ישנם כאלו שהי' להם יחס טוב לישראל והיו אלו שהי' להם יחס מאוד טוב לישראל, איפה נמצא הנשיא השלשים ושש של ארה"ב. לאיזו קטיגורי' הוא שייך?מי שלמד קצת היסטורי' יודע שג'ונסון התמנה לנשיא כשהוא במטוס הנשיאותי אייר פורס 1, זמן קצר לאחר רציחתו של הנשיא ג'ון קנדי. ללוי' של קנדי הגיעה משלחת מישראל בראשות הנשיא זלמן שזר.

לאחר ההלוי' הם נפגשו עם הנשיא החדש לינדן ג'ונסון והוא אמר להם "אבדתם חבר, וקבלתם חבר גדול יותר", ואכן הוא הי' הנשיא שפיתח את היחסים של ישראל וארצות הברית לרמה שארצה"ב היא התומכת הראשית של ישראל, מבחינה דיפלומטית וביטחונית. אם עד אז צרפת היתה זו שמכרה נשק ומטוסי קרב וכו', הרי שמאז שהוא נהי' נשיא ארה"ב הפכה לספקית הראשית של כל צרכי הצבא הישראל. ובפרט במלחמת ששת הימים שפרצה ב 1967- , לינדן ג'ונסון תמך תמיכה מוחלטת בישראל.

מסופר שראש ממשלת ברית המועצת קוסיגין שאל אותו מדוע ארה"ב תומכת בישראל כשיש שמונים מליון ערבים ושלש מליון ישראלים, וג'ונסון ענה לו, "בגלל שזהו הדבר הנכון לעשות".

אבל מה שלא ידוע זה שג'ונסון הוא אוהב יהודים מקדמת דנא, ולא רק אוהב אלא הוא הציל הרבה יהודים לפני שהוא נהי' נשיא ארצות הברית.

בתקופת מלחמת העולם השני' ג'ונסון שהי' אז חבר קונגרס סידר אשרות כניסה לארצות הברית למאות יהודים מאירופה ובכך הוא הציל אותם מהשואה.

אע"פ שבאותם ימים המדיניות של ארצות הברית היתה לא לתת אשרת כניסה לשום אדם מאירופה, הוא בעצם הלך נגד החוק, ובדרכים לא ליגליות הוא הבריח הרבה יהודים דרך מעבר גלווסטון שבטקסס לתוך ארה"ב. אלו מעשים שאם הוא הי' נתפס עליהם הוא הי' נזרק מהקונגרס ונשלח אחר כבוד לכלא.

שנים אח"כ אשתו סיפרה שפעם כשהוא השתתף בחנוכת הבית של בית הכנסת אגודת אחים באוסטין טקסס, ניגשו אלי' יהודים אחד אחרי השני ואמרו לה אנחנו חיים רק בזכות בעלך אם לא הוא היינו נספים בשואה.

מיד אחרי השואה הוא נסע לאירופה והוא ביקר במחנה הריכוז של דכאו, אשתו סיפרה שהוא חזר משם מזועזע עד עמקי נשמתו, כולו כואב ולא מאמין למה שהנאצים חוללו שם.

בשנים 1946-7 הוא שלח נשק בתוך ארגזים שהי' כתוב עליהם "אשכוליות מטקסס" ליהודים שנלחמו בארץ נגד הבריטים והערבים.

ישנם היסטוריונים שמנסים להבין מי הי' זה שהשפיע עליו בצעירותו להפוך לידיד כזה גדול של יהודים. מספרים שהיתה לו דודה שהיתה חברה בארגון ציוני, אחרים מסבירים שהיו לו סבתות מצד האמא שהיו יהודים.

בפרשת השבוע פרשת פקודי אנו קוראים על בניית המשכן מיד בהתחלה בפסוק השני התורה מספרת: "ובצלאל... עשה את כל אשר צוה ה' את משה" אומר רש"י: "אשר צוה אותו משה אין כתיב כאן אלא כל אשר צוה ה' את משה, אפי' דברים שלא אמר לו רבו הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני". רש"י אומר שמכך שכתוב בתורה שבצלאל עשה את מה שה' ציוה את משה ולא שהוא עשה את מה שמשה צוה אותו משמע שהוא עשה גם דברים שמשה לא צוה אותו, זאת אומרת שהיו דברים שמשה לא צוה אותו ואעפ"כ בצלאל מעצמו הבין מהו רצון ה'.

ממשיך רש"י ואומר, על מה מדובר "כי משה צוה לבצלאל לעשות תחילה כלים ואח"כ משכן, אמר לו בצלאל מנהג עולם לעשות תחילה בית ואח"כ משים כלים בתוכו אמר לו כך שמעתי מפי הקב"ה, אמר לו משה בצל א-ל היית, כי בודאי כך צוה לי הקב"ה וכן עשה המשכן תחילה ואח"כ עשה כלים". (שמות ל"ח, כ"ב). הרי לנו שבצלאל מעצמו הבין מה ה' צוה את משה.

בהיסטורי' של עם ישראל תמיד היו אלו שהבינו מעצמם את רצון ה', וזה מתחיל מאברהם אבינו, התורה אומרת על אברהם אבינו: "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי" אומר רש"י: "וישמור משמרתי... כגון שניות לעריות ושבות לשבת, מצותי דברים שאילו לא נכתבו ראוין היו להצטוות כגון גזל ושפיכות דמים חוקותי... כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז... ותורתי להביא תושבע"פ והלכה למשה מסיני" (בראשית כ"ו, ה'). הרי שחז"ל אומרים לנו שאברהם אבינו מעצמו הבין מהו רצון ה' מבלי שהקב"ה יאמר לו את זה, הוא הי' כ"כ מחובר שהוא הבין מה נכון לעשות.

ויש לזה דוגמה ברורה ומפורשת בתורה. כשאברהם אבינו חיפש שידוך לבנו יצחק הוא קרא לאליעזר וציוה אותו שילך לחרן למצוא אשה ליצחק דוקא מהמשפחה שלו, והוא השביע אותו: "ואשביעך... אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני" (כ"ג, ג).

אותו דבר אנו קוראים אצל יעקב אבינו שרבקה אומרת ליצחק "קצתי בחיי ... אם לוקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים" ויצחק מיד קרא ליעקב וציוה אותו: "לא תקח אשה מבנות כנען" ועד כ"כ שזה אפי' השפיע על עשיו, "וירא עשיו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו" ולכן הוא התחתן עם מחלת בת ישמעאל בן אברהם, מישהו מהמשפחה (כ"ח, א-ט).

לכאו' לא מצינו בשום מקום שהקב"ה ציוה את האבות שלא יתחתנו עם בנות כנען, אלא האבות שהיו מרכבה לקב"ה מעצמם ידעו מה ה' רוצה מהם ואכן התורה אח"כ הרחיבה את האיסור שלא רק אסור להתחתן עם בנות כנען אלא שמותר להתחתן רק עם בנות ישראל. (ראה לקו"ש חט"ו ע' 221).

ישנה עוד דוגמה לכך, עה"פ ראו כי ה' נתן לכם את השבת אומר המדרש: "מנין שבמצרים נתן לכם את השבת שנאמר... נתן... נותן אין כתיב כאן אלא כבר נתן לכם במצרים".[בראשית רבתי.] ועוד לפנ"ז המדרש אומר על יעקב אבינו "שמר יעקב אבינו את השבת קודם שנצטוה (ב"ר פ' ע"ט). דהיינו שהאבות ידעו מכך שה' ברא את העולם בששה ימים ונח ביום השביעי, ולכן הם מעצמם עשו את יום השבת ליום המנוחה.

(וגם אחרי שעם ישראל שמר שבת במשך דורות רבים עדיין העולם "התרבותי" של אז לא הצליח להבין בשביל מה צריך יום מנוחה, היוונים והרומאים בשיא רמתם התרבותית היו צוחקים ומזלזלים ביהודים על שמירת השבת, "סאטירות" מלאות נכתבו ע"כ שיום מנוחה מביא לניוון וחוסר פרודקטיביות וזה נובע מכך שעם ישראל הם עם של עצלנים, הם טענו שאין צורך ביום מנוחה ושזה בזבוז זמן, ברומא העבדים עבדו שבע ימים בשבוע, והאדונים לא עבדו בכלל וא"כ בשביל מה צריך יום מנוחה. עברו דורות רבים עד שהעולם הבין את המתנה הנפלאה שהעם היהודי הנחיל לעולם.)

ועד"ז תמיד היו אנשים ברמה כזו או אחרת שהרגישו מעצמם מהו הדבר הנכון לעשות, הם לא היו צדיקים ולפעמים הם אפי' לא היו יהודים ובכ"ז הם הרגישו מה ה' רוצה שהם יעשו.

וזוהי ההוראה מפרשת השבוע, שאדם לא צריך שיקראו לו בשם בצלאל כדי להיות בצילו של הקב"ה, אלא כל יהודי צריך להתקרב יותר לה' ולתורה כדי להגיע לדרגה הזאת שהוא מעצמו יבין מה ה' רוצה ממנו, כמו שבנישואים מאושרים כל אחד מבני הזוג יודע מה השני רוצה מבלי שהוא יצטרך לבקש את זה במפורש.

וזה גם ההגדרה של חסיד שהוא מעצמו יודע מה הרבי רוצה ממנו, אם הרבי צריך לומר לו במפורש אז הוא עדיין לא הגיע לדרגה של חסיד אמיתי, יהודי צריך להיות כ"כ "מחובר" שהוא מעצמו ירגיש "זרם חשמלי" כשהוא עושה את הדבר הנכון.