שלושה צדיקים נסתרים

שלושה צדיקים נסתרים

מעשה בחסיד שבתו הגיעה לפרקה, והוא חשק בחתן תלמיד חכם עבורה. כל כך עז היה חשקו, עד שכיתת רגליו מישיבה לישיבה על מנת לאתר את העילוי, הבחור הראוי והמובחר ביותר.

באחת הישיבות, שם את עינו על בחור צעיר שעורר רושם מיוחד. פנה לראש הישיבה וביקש את המלצתו. "מדובר בעילוי אמיתי! יהלום נדיר ומיוחד!", הילל ושיבח אותו ראש הישיבה, בהערצה גלויה. "רק שעד היום הוא סירב לכל הצעת שידוכים שהבאתי בפניו. אם תוכל לשכנע אותו לשאת את בתך – זכית בזכות נפלאה!".

בלי לאבד זמן, מצא היהודי אמתלה כלשהי על מנת להיפגש עם אותו בחור. ואכן, מאמציו נשאו פרי. הוא הסכים לפגוש את הכלה המיועדת, זו נשאה חן בעיניו והם החליטו להינשא, בשעה טובה ומוצלחת. לאושרו של האב המסור לא היה קץ.

הרגע הגדול, רגע הכניסה לחופה, הגיע. רגעים מספר לפני המעמד פנה החתן-בעוד-רגע לחותנו, ואמר לו: "דע לך שיש לי עוד אחים". החותן המרוגש, והטרוד עד מאד באותם רגעים, תמה במקצת אל ליבו על פשר ההערה התמוהה ומקומה, אך בין רגע כבר נשכח הדבר ופרח מזכרונו, והוא פנה לשמוח בשמחת כלולות ביתו החסודה.

האושר לא החזיק מעמד לזמן רב. תקופה קצרה אחרי החתונה השמחה, הפכה הכלה לאלמנה טרייה וכואבת. בפתע פתאום הסתלק בעלה מהעולם, לדאבון לב.

ופתאום הכתה בראשו של אבי הכלה-האלמנה האמירה המוזרה של החתן-המנוח, רגע לפני החופה: "דע לך שיש לי עוד אחים...". בתי זקוקה ל"חליצה" אם היא חפצה בבניית חיים חדשים. אך, מי יודע מי הם, מה שמם והיכן הם, אותם אחים עלומים? מה עושים?

בצר לו פונה החסיד אל רבו, הרבי ה"צמח צדק". בתחילה נזף בו ה"צמח צדק" על שלא התייעץ עימו לפני קביעת הנישואין, "ולגופו של עניין", אמר הרבי, "סע למקום פלוני. חפש שם את אחיו של חתנך המנוח".

עושה החסיד כמצות רבו, מגיע ובא אל אותו מקום יישוב, אולם, לתדהמתו הרבה, תיכף מתברר לו שמדובר ביישוב נכרי, ואין בו אף יהודי אחד בודד. "טעות בידך", חזרו התושבים ואמרו, "אין כאן יהודים בכלל".

נאמן לדברי רבו, הוא ממשיך לחפש, בולש, חוקר ומתעניין, ולבסוף נפל "חשדו" על אחד התושבים. אך, כאן שוב הוא נתקל במבוי סתום. האיש מכחיש כל קשר ליהדות, והוא טוען בתוקף שאין לו אף אח שעונה לתיאורו של החסיד.

כמוצא אחרון, פנה החסיד אל האיש הסרבן ואמר: "הרבי, ה"צמח צדק", הוא שלח אותי הנה, למצוא את אחיו של חתני המנוח".

אך שמע זאת האיש, ותיכף ומיד הודה ביהדותו ובקשר המשפחתי שלו לחתנו של החסיד. "אך, אח נוסף לנו, מבוגר ממני. ממנו צריכה בתך לקבל "חליצה". לידיעתך, הוא מתגורר בעיר פלונית".

גם האיש ההוא העמיד פני תם, הכחיש כל זיקה בינו ובין היהודים וסירב לשתף פעולה עם החסיד. ושוב, פנה אל הסרבן והצהיר: "דע לך שהרבי ה"צמח צדק" שלח אותי לחפש אחריך".

מיד הפך האיש את סבר פניו ויחסו, הודה ביהדותו ובעובדת היותו אחיו המבוגר של החסיד הנפעם. "הבא את בתך הנה, אחלוץ לה, והיא תיפטר מזיקתי ותוכל להינשא לכל מי שתחפוץ". וכך היה.

נסע החסיד להודות לרבו, וסיפר לו את ההשתלשלות המוזרה. אמר לו הרבי: "בזכות תשוקתך לקחת תלמיד חכם כחתן לבתך, ומסירות הנפש שהייתה לך עד שקיבלת אותו – זיכו אותך מן השמים לראות שלושה צדיקים נסתרים...".

שמועות וסיפורים, חלק ב, עמ' 187