מדוע נכנס הרבי לאולם ההימורים?

מדוע נכנס הרבי לאולם ההימורים?

פעם נסע הרבי המהר"ש לפריז, בליווי שני גבאיו ושני חסידים נוספים.

הרבי רצה להתאכסן, משום מה, דווקא במלון היוקרתי ביותר בעיר, המלון אלכסנדר.

"אני זקוק לשורה של חדרים טובים", ביקש הרבי. "יש לנו שורת חדרים שמחירה מאתיים פראנק ליום", השיב הפקיד.

"אולי יש לכם חדרים עוד יותר טובים, בקומה בה שוכנים חדרי המשחק וההימורים?", שאל הרבי. "יש לנו מחלקה בת שלושה חדרים בקומה המבוקשת, אולם מחירה רב ביותר", השיב הפקיד. האיש שלפניו לא נראה כבן אצילים שוחר תענוגות, או כדוכס המחפש כיצד להתפטר מכסף מיותר... לשם מה זקוק הוא לחדרים יוקרתיים כל כך?

אולם, המחיר היקר לא הרתיע את הלקוח. "אני מעוניין בחדרים אלו", פסק הרבי.

בחדר אחד השתכן הרבי עצמו, ובשני החדרים הסמוכים לו - הגבאים. שני החסידים העדיפו לחסוך בהוצאות וללון במלון זול יותר.

לאחר שנח מעט מהדרך, פנה הרבי אל אולם מרווח בו התנהלו משחקי הקלפים. אנשים ישבו בזוגות או בקבוצות, טרפו קלפים, והימרו על סכומי כסף שונים. חלק מהנוכחים הביטו בפליאה בנכנס, תוהים מה מעשיו של רב בעל מראה מעורר כבוד במקום.

הרבי צעד ישירות לעבר איש צעיר מהמשחקים, שמדי פעם לגם יין מכוס זכוכית גבוהה. הרבי הניח את ידו על כתפו של האיש ואמר בהטעמה: "אברך, אברך! יין נסך אסור לשתות". המתין קמעא והמשיך: "יין נסך מטמטם את המוח ואת הלב. היה יהודי!".

לאחר מכן איחל לאיש הצעיר לילה טוב, ויצא מהאולם נסער כולו. מרוב התרגשות שכח כי חדרו שוכן בקומה זו, והתיישב על כיסא, שבעצם תיפקד כמעלית הנישאת בידי עובדי המלון. רק לאחר שהורם הכיסא, נזכר בטעותו והתנצל.

לאחר מספר שעות הופיע איש צעיר, והחל לחקור היכן חדרו של הרב היהודי שדיבר איתו. לאחר שמצא את חדרו של הרבי, נקש קלות על הדלת, והוזמן להיכנס.

שעה ארוכה נמשכה השיחה בין השניים.

למחרת בבוקר עזבו הרבי ומלוויו את המלון.

כעבור תקופה מסוימת, סיפר הרבי המהר"ש אודות מפגשו עם הצעיר המתבולל. הוא גילה כי כבר מספר דורות לא ירדה לעולם נשמה כה טהורה ומיוחדת. ברם, למרבה הצער, נפלה נשמה זו בעמקי הקליפות. בעקבות השיחה עם הרבי, שב הצעיר בתשובה שלמה, זכה להקים בית יהודי המושתת על אדני התורה, וילדיו יראי שמים ומדקדקים במצוות.

ספר השיחות (לה"ק), תש"ה, עמ' ל. תורת מנחם, חלק ב, עמ' 200