אכילה לשם שמים
הכף נעה במהירות מהצלחת אל הפה וחוזר חלילה. המרק המהביל נעלם חיש. יחד עימו כלתה אף כיכר הלחם הטריה.
כעת הוגשה לשלוחן קערת ענק, מלאה בתפוחי אדמה ועוף צלוי. גם המנה החדשה צללה אל קיבתו של בעל הבית, ולא נותר ממנה כל זכר.
•
האורח עקב בעיניים פעורות לרווחה אחר מארחו, המתנפל ברעבתנות על הפירות העסיסיים שהוגשו לקינוח.
"סע לכפר פלוני. בכפר זה מתגורר יהודי כפרי, ממנו תלמד כיצד אוכלים לשם שמים", הדהדו באוזניו דברי רבו, הבעל שם טוב הקדוש.
כאשר יצא לדרך דימיין כי יפגוש יהודי צנום, המתענה משבת לשבת. להפתעתו, הכפרי אליו נשלח, היה איש מידות, שסעודותיו לא היו מביישות את עוג מלך הבשן. וכי מאדם זה עליו ללמוד כיצד אוכלים לשם שמים? אולי טעה בכתובת, והגיע לבית לא נכון?
לבסוף, האורח לא התאפק ואמר במבוכה: "מורי ורבי, הבעל שם טוב, שלח אותי לביתך, כדי שאלמד לאכול לשם שמים. אך, בינתיים לא למדתי דבר אודות אכילה לשם שמים, כי אם על אכילה בכמויות מופרזות!".
השיב בעל הבית: "אינני יודע מדוע שלח אותך הבעל שם טוב אל ביתי, אך אוכל לספר לך למה אני אוכל כמויות אדירות כאלו. אבי, עליו השלום, הלך פעם בדרך, ופגש גוי מגושם. הגוי תפס את אבי ודרש ממנו להשתחוות לפסל. ברם, אבי לא איבד עשתונות. הוא היה יהודי גבוה וחזק, ולאחר שגייס את כל כוחותיו הצליח להתגבר על הגוי, לכפותו ולהשליכו בצד הדרך. לאחר המעשה, החליט אבי להקפיד על אכילה של ארוחות טובות ומזינות, כדי שתמיד יהיה לו כוח להתגבר על גויים רשעים המנסים להעבירו על דתו.
"לפני מותו ציווה עלי לאמץ את הנהגתו, לאכול הרבה, כדי שתמיד יהיה לי כוח להתנגד לניסיונות הגויים להחטיאני.
"ברוך ה', אני מקיים את צוואתו של אבי".
רשימות דברים, חלק א, עמ' ג