בלי עין רעה
"מדוע ברא הקדוש ברוך הוא שתי עיניים לאדם? הרי יכול היה לברוא רק עין אחת, כשם שברא פה אחד ואף אחד!", הקשה יוסף יצחק בן הארבע.
"היודע אתה אל"ף-בי"ת?", שאלו אביו, הרבי הרש"ב.
"כן", השיב הילד.
"היודע אתה כי ישנן שתי שי"נ'ים, שׁי"ן ימנית ושׂי"ן שמאלית? מה ההבדל בין השתיים?", המשיך לשאול האב.
"בשׁי"ן הימנית הנקודה נמצאת בצד ימין, ובשׂי"ן השמאלית הנקודה עומדת בצד שמאל", ענה יוסף יצחק.
הסביר האב: "ישנם דברים שעליהם נביט בעין ימנית, עם נקודה ימנית, בחיבה וקירוב, וישנם דברים עליהם נביט בעין שמאל, עם נקודה שמאלית, באדישות וריחוק. על סידור ועל יהודי צריכים להסתכל בעין ימין, ואילו על סוכרייה וצעצוע צריכים להסתכל בעין שמאל".
מאותו יום נחקקה אהבת ישראל בליבו ובמוחו של הילד. הוא הקפיד להביט על כל יהודי באשר הוא אך ורק בעין ימין, בעין יפה.
סיפורי חסידים, עמ' 378