הרב ברוך ווילהלם, מתוך דרשה: כישרון (לא) מבוזבז...(ווילהלם)
היה מלך שאהב לצפות בדברים חריגים.. קסמים.. הפתעות או פנטזיות... מי שהצליח להרשים אותו, בא על שכרו ביד רחבה. קוסמים ולהטוטנים שונים שיחרו לפתחו וכשהצליחו לרתק אותו בלהטוטיהם זכו לקבל בתמורה מטבע זהב.
יום אחד הגיע אדם ואמר למלך שהוא מוכן להראות משהו מיוחד במינו אך הוא דורש לקבל מראש חמישים מטבעות זהב.
חמישים מטבעות זהב? סכום כל כך גדול, למה זה מגיע לך? שאל המלך.
כי אני אחזור על הפעולה חמישים פעם וכל פעם תתפעל מחדש... המלך מאוד הסתקרן לראות את התעלול המפתיע והסכים לבקשתו.
אותו אדם הוציא מכיסו קופסה ובה מחטים. הוא ניגש לעץ הקרוב נעץ בה מחט אחת והתרחק כחמישים מטר.
– שים לב אדוני המלך, אמר, תוך שהוא שולף מחט אחת מהחבילה שבקופסה וזורק אותה לכיוון העץ. וראה זה פלא, המחט עפה באוויר ונכנסה בדיוק לתוך חור הַמַּחַט הנעוצה בעץ...
הנוכחים לא האמינו למראה עיניהם והמלך עצמו כמובן היה מאוד מרוצה. – שים לב אדוני המלך, הנה המחט השנייה. אמר האיש וזרק את המחט השנייה כשהוא מצליח להשחיל אף אותה ממרחק רב אל החור של המחט הנעוצה בעץ. כך, לעיניהם המשתאות של המלך ופמלייתו, הצליח האיש להשחיל חמישים מחטים !
יפה אמר המלך, אכן מגיע לשלם לך חמישים מטבעות זהב אך ייחד עם זאת אני מצווה להלקותך גם בחמישים מלקות.
על מה ולמה אתה מצווה להלקותני ? זעק האיש.
– על כך, השיב המלך, על כך שאדם מוכשר כמוך מבזבז את כשרונו על דברים כ"כ חסרי ערך.
קשרים
- פרשת ויקהל: טוו את העזים.