זקן בגן עדן
קהל גדול המתין לשובו של הרבי המהר"ש. תקופה ארוכה שהה הרבי בקרלסבד הרחוקה, ואת לבבות החסידים מילאו געגועים עזים.
המרכבה נכנסה לליובאוויטש, והרבי יצא אל חסידיו.
"מה שלום הרבי? האם השהייה בחו"ל היטיבה עם מצב בריאותו?", שאל אחד החסידים.
"בריא ושלם, ברוך ה'", השיב הרבי, והוסיף בחיוך: "כל הרופאים שביקרתי אצלם הורו לי לאכול את כל האסור באכילה ואסרו עליי את כל המותר באכילה, זו הוכחה טובה לכך שבריא אנוכי. לו היו מצווים עליי לעבור רק על איסור אחד, הייתי מוכרח לשמוע לדבריהם, מצד פיקוח נפש. אך אם הם קובעים שעליי לעבור על איסורים רבים, אין לשמוע כלל להוראותיהם, וה' יתברך ישלח לי רפואה שלימה".
אחר כך סיפר הרבי על ביקורו בבית הכנסת העתיק בפראג. בית כנסת זה בנו גולי ספרד. שמור בו הדגל של שבט ראובן, ובעליית הגג מונח גופו של הגולם שיצר המהר"ל. אין איש רשאי להיכנס אל בית הכנסת העתיק, אך הרבי זכה לכבוד מיוחד, ופרנס החודש מסר לו את המפתחות.
כשנכנס הרבי לבית הכנסת, ראה פנקס ישן על אחד השולחנות. בפנקס היו רשומים לזיכרון מעשים מופלאים.
"אחד הסיפורים שקראתי עסק בגביר מפורסם, רופא במקצועו", סיפר הרבי. "הגביר הזדקן, ובנים לא היו לו. כשחלה וחש כי שעתו קרובה, שלח מרכבה אל רב העיר, שיבוא אל ביתו ויקרא עימו את הוידוי. לתימהונו, שב הרכב לבדו, ומסר לו את דברי הרב: "עדיין לא הגיע קיצך, ובעזרת ה' תחלים בקרוב".
"דברי הרב התקיימו, והגביר הבריא. מיד נסע אל הרב ואמר: "אמנם הייתי צריך להיפגע מיחסו המזלזל של כבודו, שלא בא אליי בעת צרתי. אך, מאחר שהתקיימו דברי כבודו, אין בי כלל כעס. אבל, מניין היה לרב הביטחון שאבריא?".
"השיב הרב: "חלמתי חלום. ראיתי בחלומי שאני יושב בגן עדן, למולי זקנים רבים, ולכולם זקן מגודל. מכיוון שידעתי שאתה מגלח את זקנך - לא בתער, חלילה - הבנתי שלא תוכל להיכנס לגן עדן. מאידך גיסא, מקומך בגן עדן, ולא בגיהינום. לכן ברור לי שלא תעלה נשמתך לשמים עד שיצמח זקנך".
"דברי הרב התקיימו. הגביר החל לגדל את זקנו, וכעבור זמן מה נפטר".
מגדל עז - מעשה אבותי, אות קנ