שלוש שאלות
לפני ששלח אדמו"ר הזקן את ר' אייזיק לשבת על כס הרבנות של ויטבסק, הציג לפניו שלוש שאלות הלכתיות סבוכות, והסביר לו כיצד לפסוק בשאלות אלו.
ימים מספר לאחר בואו של הרב החדש, הפנו אליו את השאלה הראשונה. כעבור שבועיים הגיעה אליו השאלה השנייה. רק השאלה השלישית בוששה לבוא. ר' אייזיק ידע שעיני רבו צופיות למרחוק, ולכן היה בטוח שלא יסתלק מהעולם בטרם תוצג לפניו השאלה השלישית.
•
חלפו שישים שנה. ר' אייזיק כבר היה זקן מאד, ולא קיבל עוד קהל. השאלות הופנו לבית דין של שלושה דיינים שישב בביתו.
פעם אחת, בערב שבת, הגיע קצב ובידו ריאת בהמה, הוא שואל על כשרותה.
הדיינים עיינו בריאה, ופסקו כי טריפה היא. ר' אייזיק, שישב בחדר הסמוך, האזין לשקלא וטריא, ונזכר לפתע בשאלה השלישית ששמע מרבו. הוא יצא אל הדיינים וביקש לראות את הריאה. לאחר שעיין בה היטב, פסק שהיא כשרה.
הדיינים החליפו מבטים נדהמים. 'הרב הזקן יצא מדעתו', הרהרו.
הרב לא התרשם מתגובת הדיינים, והחל לאיים על הקצב שיגלה מיד את כל האמת. הקצב ההמום הודה לאלתר שניסה לרמות את הדיינים. במו ידיו ניקב את הריאה, כדי שהדיינים יטריפו אותה. הוא גם גילה את המניע שלו למעשה.
הדיינים התפעלו מאד, ורצו לשמוע מר' אייזיק כיצד הצליח לגלות את האמת. אך הרב סירב לשוחח עימם על הפסק, וביקש מהם להזעיק את אנשי ה"חברה קדישא".
כשהגיעו אנשי ה"חברה קדישא", הורה להם הרב כיצד לנהוג בו לאחר מותו, והזהיר שבשום אופן לא ידחו את הלוויה למוצאי שבת. אנשי ה"חברה קדישא" התפלאו מאד על דבריו, מפני שמראהו היה כשל אדם בריא.
לפתע נשכב ר' אייזיק במיטתו ועצם את עיניו. לאחר שענה על השאלה השלישית והאחרונה השיב את נשמתו ליוצרה.
ליקוטי סיפורים, עמ' פח