הפרשה מסמסת לי: פרשת ויקהל

הרב מנדי נחשון

נבוב לוחות

מזבח העולה שעמד בעזרה של בית המקדש שימש לתפקיד המרכזי של הקרבת הקורבנות.

הבאת הקורבן והקרבתו בבית המקדש היתה מכפרת על האדם מחטאו, אלא שהאדם היה צריך להתבונן שכל מה שנעשה עם הקורבן היה אמור להתבצע בו בגלל החטא.

הקורבן באמצעות הקרבתו היה מתרומם ועולה לה', כך האדם, על ידי שיקריב את עצמו לה' - במקום לרדוף אחר תאוות העולם ירדוף אחרי תורה ומצוות, הוא זוכה להתרומם ולהתקדש בקדושת ה'.

התנאי להצלחה הוא באמצעות המזבח, המזבח היה עשוי מנחושת אבל מבפנים היה מלא עפר כיון שהיה חלול - 'נבוב לוחות'.

•נחושת* - מלשון נחישות, מצח נחושה, כלפי חוץ על האדם להיות חזק ותקיף בעבודת ה' ובלשון חכמינו 'אל יבוש מפני המלעיגים'.

•נבוב לוחות* - אך בפנים עליו להיות חלול ומלא בעפר, 'ונפשי כעפר לכל תהיה', עליו להיות בשפלות פנימית, ולהיות בתחושה שאין הוא מציאות לעצמו וכל המעלות שיש בו הכל מאת ה'.

שילוב זה של תקיפות כלפי חוץ וענווה ושפלות כלפי פנים הם המפתח להתקרב לה' כקרבן ולעשות נחת רוח לפניו, ולהביא להשראת השכינה בבנין בית המקדש השלישי בקרוב ממש!