הרב ברוך וילהלם
אחד היסודות עליו מחנכים את התלמידים בישיבות 'תומכי תמימים', הוא שתהי' משמעת וקבלת מרות של הרב או המשפיע הממונה עליו.
לפני כ- 30 שנה עורר הרבי את כלל החסידים, מקטן ועד גדול, ללכת בדרך זו של תלמידי 'תומכי תמימים' ולקיים את הוראת המשנה "עשה לך רב". הרבי הדגיש בדבריו שעל אף שאדם חכם למד מכל אדם, בכל זאת צריך שיהיה לכל אחד ואחת רב אחד קבוע שיקבל את מרותו ויסמוך על דבריו.
התלמוד קובע ש"אדם קרוב אצל עצמו", דהיינו, באופן טבעי אדם רואה את דברים לפי הנוחיות או האינטרסים שלו. ב"משקפיים" שלו, הוא בוחן אותם ולכן לא כדאי שהאדם יכריע רק לפי שיקול דעתו האישית, אלא כדאי וצריך לסמוך על זולתו ולקבל את דבריו. מסיבה זו יכול ה'רב' להיות לכאורה גם מישהו ש'קטן' ממנו, כי הוא רואה את הדברים ללא אינטרס אישי.
המשנה מדייקת ואומרת "עשה" לך רב, האם יש לזה גם משמעות של כפייה ?! גם אם לא נוח לאדם שיהיה לו 'רב' שיחווה לו דעה בכל תחום... עליו לכפות את עצמו... ?
הרבי אמר שכן, ואף הוסיף ואמר שזו 'בקשה נפשית' שלו. כלומר, שמינוי ה'רב' לא יהיה רק כדי לצאת ידי חובה... אלא צריך שיהיו מפגשים תכופים בין ה'רב' ל'תלמיד' בו יוכל ה'תלמיד' לעמוד ל'מבחן' כללי, במצבו הרוחני ובכל התחומים: בלימוד התורה, בנתינת צדקה וכדומה. וגם, כאמור, בעניינים היומיומיים.
✿
אין ספק שעולים קולות פנימיים המנסים להתחכם ולהכניס לאדם רעיון, שלא חייבים לשאול את ה'רב' כל דבר. בד"כ הנוסחה היא כזו: אם הנך בטוח שהרב יפסוק כרצונך, ברור שצריך ללכת לרב ! אם יש לך ספק איך יפסוק, יש להסתפק אם ללכת לרב מיד או לדחות זאת להזדמנות אחרת... ואם בטוח שהרב יפסוק שלא כרצונך, בוודאי שאין מה למהר לשאול את הרב.
אולם, למרות ההסתייגות הראשונית, ובד"כ היא רק בהתחלה, הגישה הנכונה והבריאה היא, לא להסס ולא להתבייש, יש לשאול את הרב בכל תחום, כשמתמידים בכך, כל החששות והאי נעימות נעלמים, ומרגישים כי זו, אכן דרך סלולה ובטוחה המונעת בלבול ועגמת נפש, דרך שחוסכת לנו השתתפות בכינוסים לא רצויים... וגרוש מהמדינה...
✿
כדי להקל עלינו את ההחלטה למלא את הוראת המשנה "עשה לך רב", ולקיים את הבקשה הנפשית של הרבי, כדאי שנתבונן גם בסיפור הבא.
היה פעם בחור שלמד בישיבת 'תומכי תמימים' במונטריאול שבקנדה. והיו לו בעיות עם אחד הרבנים, עם המשפיע כפי שהוא נקרא בישיבה.
בצר לו נכנס הבחור פעם ליחידות אצל הרבי ושפך בפני הרבי את כל הטענות שהיו לו על אותו משפיע. הרבי הקשיב ולבסוף ענה לו, שמסיבה זו קבע הרבי הרש"ב נ"ע שבכל ישיבה יהיה יותר ממשפיע אחד, כדי שכל אחד יוכל להחליט לקבל ממי שמתאים יותר עבורו. אך, הוסיף הרבי, עם זאת חייב שיהיה רב קבוע ואי אפשר לעבור מאחד לשני בהתאם לנוחיות.