ר' ישראל פרידמן (נמסר ע"י ר' נחום גולדשמיט, ור' שניאור רסקין). י"א שזה היה בהמשך לאיזה מחלוקת בעיר.
ר' לייב שיינין הרב החסידי של דאקשיץ לא היתה דרכו בנשיאת דרשות - [הוא היה דורש פעמיים בשנה. שבת שובה ושבת הגדול]. אבל בשבת הגדול נהוג שהרב נושא דרשה, עלה על הבימה ואמר:
כתוב במשנה שכל מקום שאין מכניסים בו חמץ אי צריך בדיקה, אף אחד לא הכניס אצל חברו חמץ ואין לו מה לחפש אצל זולתו חמץ.
וירד מהבימה.
המקור
עבודת ישראל (המגיד מקוזניץ), שבת הגדול
כל מקום שמכניסין בו חמץ צריץ בדיקה, ר"ל שצריך כל אחד לבדוק במקום שדרך היצה"ר הוא החמץ לשכון שם כל אחד לפי ערכו...
וכל מקום שאין מכניסים בו חמץ אין צריך בדיקה, נראה הרמז דהנה יש בני אדם שאינם משגיחין על מעשיהם רק על מעשים של בני אדם אחרים ולזה מזהיר התנא מקום שאין מכניסין כו' אין צריך בדיקה, כלומר שאין (לעשות) כך שישגיח על מעשיהם של אחרים רק שיתקן וישגיח על מעשיו.
ובסגנון אחר...
עיתון בית יעקב
שנינו: מקום שאין מכניסין בו חמץ אינו צריך בדיקה. לאור: אל יעבדוק אדם במקום שלא הכניס בו מאומה, אל יבער חמצו של חבירו ויניח את שלו. מוטב יחטט אדם פעם נוספת בנבכי-עצמו וייסרנו לבו, מאשר יחפש מומים אצל הזולת...