מ.א. אולי שמעתי מר' יוסי חזן.
באחד מנסיעותיו לחו"ל נסע כ"ק אדמו"ר הרש"ב עם בנו, והרכבת עצרה בווירצבורג לתחנת ביניים.
בזמן ההמתנה הלכו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, ובקרו במרכז מבקרים של מפעל חדיש לכלי עץ. המפעל היה יחיד במינו, והיה יוצר כלים יפים מעץ מכל הסוגים.
אדמו"ר הרש"ב התבונן בכל התהליך, וראה איך שמכניסים בולים גדולים של עץ בצד אחד של המכשיר, ובצד השני יוצאים כלים מושלמים. גם היתה שם תערוכה של סוגי הכלים שיצרה המכשיר.
בפעם הבא שהיו בווירצבורג אמר אדמו"ר הרש"ב שהוא רוצה לבקר שם עוד פעם.
אבל הפעם כל המפעל היה סגור על מנעול ובריח, וכל החלונות היו סתומים בקרשים של עץ.
התברר שבאחד הימים שכחו להכניס בורג אחד כמו שצריך, ואז כאשר הפעילו את המכשיר, הכל התפוצץ, וגם כל הכלים שהיו בתערוכה נהרסו גם הם.
מכן לקח אדמו"ר הרש"ב הוראה בעבודת ה':
"איין שרויפעל! אז ס'איז דא, קען פון א גולם ווערן א כלי, און טאמער ניט, פון אלע כלים ווערן גולמים".
(בורג אחד, אם הוא קיים, גם מגולם נעשה כלי, ואם הוא חסר, אז כל הכלים נעשים גולמים.)
שאל אדמו"ר הריי"ץ:
"ומהו הבורג?"
ענה אדמו"ר הרש"ב (התוכן):
הרצון להשתפר. [לא זוכר את הלשון בדיוק, אבל התוכן היה ביקורת עצמית, אולי היה הרצון "צו ווערן אנדערש"]