שיעור הלכה: הלכות פסח הכשרת המטבח והבית (הרצל)

מאת הרב שלום בער הרצל. מייל להערות: rhertzel@gmail.com

חלק א'

א. מצוה על כל אחד ללמוד לפני החג  את הלכותיו עד שיהיה בקי בהם וידע את המעשה אשר יעשה

ב. כל שלושים יום לפני הפסח טוב להיזהר ולעיין בכל דבר שעושה, שלא ישאר דבוק בו חמץ באופן שלא יוכל להסירו בקלות כשיגיע ערב פסח.

ג. שלושים יום לפני הפסח כדאי להמנע מאכילת מצה[1], משום שדיני וענייני פסח מתחילים ל' יום קודם החג. ויש אומרים אף מצות חמץ.

דעת הילקוט יוסף: מותר לאכול מצה עד הבוקר של ערב פסח כפי שנפסק מעיקר הדין.

הכשרת המטבח לפסח

א. ראוי ונכון שבעל תורה הבקי בהלכות הגעלה יגעיל את הכלים, לפי שיש בהלכות אלו דקדוקים רבים ואין הכל בקיאים בהם.

ב. לכתחילה כדאי (למי שיכול) שתהיה לו מערכת כלים נפרדת לחג הפסח, ובכך מונע בעיות ושאלות רבות.

ג. לפני כל הכשרה יש צורך להמתין 24 שעות מבלי שימוש בדבר סיבה: כדי לפגום את הטעם האסור הבלוע בכלי, כך שגם כשיצא לחוץ בעקבות ההכשרה לא יחזור ויאסור את הכלי המוכשר. בשעת לחץ ניתן להוסיף מעט חומר פוגם למי ההגעלה או השטיפה.

כיורים

א. מי שאינו משתמש בכיור לפסח משום שיש לו כיור לפסח, מנקה את החמץ בעין וסוגר את הכיור ואם רוצה מוכרו לפסח.

ב. כיור חרס ופורצלן: לא מועילה לו הגעלה וליבון (משום שבולע חמץ כל השנה אך החרס אינו מסוגל להוציא את החמץ לחלוטין בהגעלה), ולכן ינקה היטב את החמץ בעין וישים בתוכו כיור נוסף של פח מיוחד לפסח.

דעת הילקוט יוסף: בכיורי חרס 'כיור שרוחצים בו סירים וצלחות אפילו הוא מחרסינה יערה עליו רותחים ומותר להשתמש בו בפסח. ונכון לערות עליו רותחים ג' פעמים' סיבה: רוב השימוש בכיור הוא במים חמים שאין היד סולדת בהם ובכוח העירוי להכשיר את הנבלע בחום כזה גם מכלי חרס. בני ספרד קובעים את הגדרות ההכשר לפי 'רוב תשמישו' בניגוד לבני אשכנז המחמירים להכשיר גם לפי מיעוט השימוש.

ג. כיור מתכת: מנקהו מחמץ בעין וניתן להכשירו באמצעות ליבון קל או על ידי עירוי ואבן מלובנת (מגהץ יכול להחשב כאבן מלובנת) כדלהלן:

ליבון:  ללבן את כל הכיור ליבון קל (שהחום יהיה כך שבצד השני יגיע ליד סולדת 45 צל') סיבה: המתכת נכשרת בהגעלה, וליבון קל הינו שווה ערך להגעלה.

עירוי:

• אפשרות א: לשפוך מים רותחין מכלי ראשון על הכיור ותוך כדי כך להעביר על הכיור אבן מלובנת להרתיח את המים (היום ניתן להעביר מגהץ אדים העמיד בפני מים). יש להקפיד לעבור כך על פני כל הכיור. האבן המלובנת מועילה רק כל זמן שמרתיחה את המים, וכשפסקה האבן מלהרתיח יש ללבנה שנית על האש.
• אפשרות ב: למלאות את הכיור מים רותחים עד גדותיו ולהכניס לתוכו אבנים מלובנות כדי שירתיחו את המים כיור אמאיל (כמעט ולא מצוי כיום): מחמירים כפוסקים האומרים שאין לו הכשר (משום שדומה לחרס) ומכל מקום כדאי לעשות לו עירוי (שפיכת מים רותחים הישר מקומקום) ולהעביר במקביל אבן מלובנת באש 3 פעמים (לדעות שהגעלה כן עוזרת באמייל) ואחר כך לכסותו בכיור פח.

כללים נוספים בהכשרת הכיור באמצעות עירוי: א. אסור להשתמש בכיור (ברותחים) עשרים וארבע שעות לפני ההכשר של העירוי ב. הכיור צריך להיות יבש לחלוטין לפני העירוי ג. צריך שזרם המים מהקומקום לכיור יהיה ישיר ללא הפסק אויר.

ו. חור ניקוז המים: כדאי לשפוך חומר כימי חריף לתוך חור הניקוז של הכיור שאם נשאר שם חמץ ייפגם טעמו. (א. משום שכששופכים מים רותחים בפסח יעלו אדים מהחמץ שבסיפון על הכיור ב. לפעמים ישנה הצפה מחור הניקוז על פני הכיור, וכשיהיה שם חמץ שאינו פגום יגרום לבעיות הלכתיות)

ז. ברזי המטבח: את ידיות הברזים צריך לנקות היטב שלא יהא עליהם שום חמץ וישפוך עליהם ישירות מים רותחים תוך כדי פתיחת ברז המים החמים על החום הגבוה ביותר. (אם אפשרי: ישנם המכשירים את צינור הברז באמצעות פירוקו והגעלתו)

ח. מסנני הברזים: את מסנני הברזים שדרכם יוצאים המים מהברז כדאי להחליף במסננת מיוחדת לפסח או להסיר את המסננת לגמרי. תמיד כדאי לקשור בד דק על פתח יציאת המים לסינון דק ואיכותי יותר. (משום: א. שלפעמים מגלים שם לכלוך ב. המסננים ספגו כל השנה אדי חמץ ובפסח מחמירים בכך) ----[1] מן הדין אסור לאכול מצה רק מעמוד השחר של ערב פסח, כנפסק בשו"ע אדמוה"ז סי' תעא ס"ד. ובחק-יעקב שם ס"ק ז הביא משיירי כנסת הגדולה שהרבה נוהגין שלא לאכול מצה מראש-חודש, והובא באחרונים. בשו"ת איגרות-משה או"ח ח"א סי' קנה (דף ערב,א ואילך) מבאר מקור למנהגם ולמנהגנו. ובס' מצות-מצווה (פי"ב ס"ק כט) כתב שכיוון שהטעם הוא משום חביבות המצווה, הרי אפילו במצות של חמץ ראוי להימנע מלאכול, דשווין במראיתם וטעמם.

חלק ב'

שיש

שיש, שיש קיסר וכדומה (שניתן להכשירם בהגעלה), עירוי, תוך כדי העברת אבן מלובנת (מגהץ קיטור) ובתנאי שזרם הקילוח יהיה ישיר. לאחר ההכשרה נוהגים לכסות היטב את השיש בנייר כסף או כל חומר מפריד אחר סיבה: בכדי למנוע מגע ישיר (ולח) בין כלי הפסח החמים לבין השיש שהשתמשו בו חמץ (חם) כל השנה.

דעת הגר"מ אליהו זצ"ל: לאחר העירוי ואבן מלובנת: 'נוהגים לכסות את השיש בשעוונית, ניילון, פח וכדומה. אם לשים ישירות על השיש חובה לכסותו'.

דעת הילקוט יוסף:  שיש של מטבח יערה עליו רותחים ויש מחמירים לצפותו בנייר כסף בפסח, והוא חומרא בלבד.

כיריים של גז

החצובות

(החצובות שהסירים מונחים עליהם בזמן הבישול)

במשך השנה, מותר להשתמש באותם החצובות לסירים בשריים וחלביים סיבה: מתכת לא מעבירה טעם ללא חיבור של נוזל ביניהם. ואפילו אם גלש מעט מהמאכל הבשרי או החלבי על החצובה, הוא נפגם ונשרף מיד מהאש. אך משום חומרת הפסח הרמ"א מחמיר ללבנו, כדלהלן:

רמ"א - בני אשכנז: צריכים ללבן את החצובה סיבה: החמץ נבלע בחצובה באמצעות מגע ישיר של אש וכבולעו כך פולטו.  לשוע"ר צריך ליבון חמור וכדאי לכסות את החצובה בפח כדי שיהיה ניתן לראות אם החצובה האדימה. לדעות אחרות די בליבון קל.

דעת הגר"מ אליהו – בני ספרד: חצובה ניתן להכשירה בהגעלה בלבד סיבה: כשנשפך חמץ לחצובה, האש שמתחתיו שורפת מיד ולא נותר מה שיבלע בתנאי: שלפני ההגעלה ינקה היטב את החצובה, כולל השרייה בחומר חריף – מעכל.

דעת הילקוט יוסף: החצובה יש לנקותה היטב ולהגעילה ברותחים. ואם עירה מכלי ראשון הוכשרה (קולא נוספת) 

השלד

(המשטח שמתחת לראשי הגז)

אם הוא עשוי מתכת יכשירו בליבון קל, או בעירוי מכלי ראשון ואבן מלובן. ואם הוא של אמאיל ינקנו היטב מחמץ ויכסנו בפח מיוחד לפסח משום שלא ניתן להכשיר אמייל.

דעת הגר"מ אליהו זצ"ל: לערות על השלד רותחים מכלי ראשון סיבה: הסירים לא באים במגע עם השלד אין לאכול ממאכל שנפל לשם בפסח (וגם בכל השנה) וטוב לשים נייר כסף

הכפתורים

לנקות היטיב (כולל השרייה בחומר חריף) והמהדרים אף מכסים בנייר כסף וכדומה.

המבערים

המבערים שמהם יוצאת האש יוציאם וינקם היטב ובעיקר הנקבים שמהם יוצאת האש ויבעירם אח"כ כשהם מורכבים בכיריים במשך כחצי שעה כדי שישרף החמץ שנשפך עליהם כל השנה.

דעת הגר"מ אליהו זצ"ל: להבעיר כחמש דקות לאחר נקיון יסודי של החורים.

דעת הילקוט יוסף: 'וכן (כמו בחצובות) למקום האש עצמו להגעיל אחר ניקוי ושפשוף היטב'.

כיריים חשמליות

ניקוי יסודי והפעלה לחום הגבוה ביותר למשך חצי שעה, סיבה: המתכת מכשירה את עצמה.

כיריים קרמיות (הלוגן)

בכיריים קרמיות מחולל החום לא נמצא בתוך הגוף הקרמי אלא מתחתיו ומוסתר, החומר הקרמי אינו מתכתי (ספק: כלי אבן, אדמה, זכוכית) ואינו מתלבן, כך שאינו מכשיר את עצמו. פתרון: ניקוי יסודי, הדלקה על החום הגבוה ביותר, עירוי רותחים, וכיסוי בנייר כסף. (מ. צומת). לדעות אחרות די בניקוי והדלקה למשך חצי שעה בחום הגבוה ביותר.

פלאטה חשמלית

א. ניקוי ב. עירוי מים רותחים ואבן מלובנת (מגהץ) ג. הפעלה לחצי שעה ד. כיסוי בנייר כסף

דעת הגר"מ אליהו: פלטת שבת: ניקוי יסודי, חימום כשעה, וכיסוי בנייר כסף. (לנקות היטיב את הרגליות שמצטבר בהם שמנונית)

דעת הילקוט יוסף: פלאטה חשמלית די שישפוך עליה רותחים מכלי ראשון לאחר שינקה אותה היטב מכל חשש חמץ בעין ואף שפעמים מניחים עליה לחם לחממו הרי הבליעה נשרפת מיד מחום האש הצמוד לפח הפלאטה

תנור

תנור אפיה

מוטב להימנע מלהשתמש בו בפסח ואם דרוש לו מאד א. ינקהו היטב בכל הפינות כולל שימוש בחומר ניקוי חריף מיוחד לתנורים (מסיר שומנים) כדי שיפגום את החמץ בעין ב. הפעלת התנור בחום הכי גבוה למשך שעתיים ג. להכניס בתוכו ארגז פח סגור מכל הצדדים, השימוש בפסח נעשה בתוך הפח ד. לפני ההכשרה להמנע מהשתמשות 24 שעות.[1]

דעת הגר"מ אליהו: אין להכשיר תנור אפיה לפסח אלא במקרים מיוחדים ולאחר התייעצות עם רב.  תנור שנעשה בו שימוש ישיר של אפיה על קרקעית התנור ללא תבנית לא ניתן להכשירו לפסח. ואם משתמש רק בתבניות ההכשרה נעשית כנ"ל (בסדקים – בין הזכוכית לדלת יש לשפוך אקנומיקה בעודו חם בכדי שהחמץ המצוי שם יפסל. אם אפשר לפרק את הדלת או את הידיות, יש לפרקם כדי להוציא חמץ שמצטבר שם)

דעת הילקוט יוסף: א. לנקותו היטב עד כמה שהיד מגעת ב. להמנע מלהשתמש בו עשרים וארבע שעות קודם ההכשר ג. ואחר כך ידליקו את התנור בחום הגבוה ביותר שאפשר ולהשאיר את התנור דולק למשך שעה.

תבניות אפיה

(כולל פיירקס) אין אפשרות להכשיר. סיבה: להכשרתם דרוש ליבון חמור ומכיון שמתקלקלים בכך ישנו חשש שלא ילבן היטב.

דעת הילקוט יוסף: נכון להחליפם בתבניות חדשות, ויש חולקים ומתירים אותו בהגעלה והמיקל יש לו על מה שיסמוך.

מעמד התבניות

(רשת) ליבון קל או הגעלה בתנאי: שבאפיה במשך השנה לא העמידו עליהם ישירות חמץ. (שאז נצטרך ליבון חמור) את הליבון הקל ניתן לעשות תוך כדי הפעלת התנור בחום הגבוה ביותר כשהרשת בתוכה ולאחר נקיון היטב. ----[1] תנור בעל תוכנית לניקוי עצמי שחומו מגיע ל 900 פרהנייט, ניתן להכשירו לפסח באמצעות הפעלת תוכנית ניקוי (המנעות 24 שעות קודם + נקיון חיצוני היטיב). ישנם תנורים בעלי תוכניות ניקוי המגיעות לחום פחות ומנקים פחות טוב יש צורך להתייעץ עם רב המבין בזה. 

חלק ג'

מקרר ומקפיא

מקרר: ינקה היטב את המקרר המדפים המגירות הקירות והפינות וכן ינקה את הגומי שבמסגרת סביב הדלת וינגבם במטלית רטובה + חומר ניקוי.  ונוהגים לכסות בנייר חדש את המדפים והמגירות ששמים בהם את המאכלים.

מקפיא: א.  אם יש קרח במקפיא יפשיר תחילה ואחר כך ינקה  סיבה: לעיתים מעורבים פירורי חמץ בקרח ב. ינקה היטיב את המקפיא. במקפיא ישנם פתחי אוורור שמצטבר בהם חמץ רב! כדאי לפרק את המכסה ולנקות היטיב עם מטלית וחומר פוגם. ואם לא ניתן לפרק או שחושש שישבר ישפוך מעט חומר פוגם לתוכו.   וכנ"ל נוהגים לכסות בנייר חדש את המדפים.

מיקרו גל

אין אפשרות להכשיר מיקרו גל לפסח סיבה: חשש שבמיקרו גל התבשל מאכל חמץ שניתז על הדפנות ונבלע בהם וכשיבשל משהו לפסח יתחממו הדפנות (בבישול) ויוציאו את הטעם לתוך המאכל, ובאמצעות חימום של מים עם חומרי ניקוי היוצרים אדים 'זיעה' לא ניתן להכשיר מאכל עצמו שנבלע.

דעת הגר"מ אליהו זצ"ל: לא ניתן להכשיר מיקרו גל 

דעת הילקוט יוסף: יש להבחין בין שני סוגי מיקרו גל המצויים כיום: א. אלו שיש בהם גם גופי חימום השחמה ודינם כדין הכשר תנור אפייה רגיל. שלאחר שימתינו עשרים וארבע שעות בלי לבשל ולחמם בו ינקו היטב את המכשיר וידליקו את גופי ההשחמה בחום הגבוה ביותר במשך כשעה ובזה התנור כשר לפסח (לדעת הילק"י שכך מכשירים תנור לפסח)

ויש תנורי מיקרו גל שאין בהם גופי חימום, אלא פועלים רק באמצעות קרינה, וסוג זה של מיקרו גל רוב השימוש בהם הינו רק לחימום המאכלים ולא לבישול ובזה: יש אומרים שאינם צריכים הכשר כלל מאחר שאין הדפנות מגיעות ברוב פעמים לחום שהיד סולדת בו ואף אם איזה פעם חיממו שם איזה דבר מאכל במשך כמה דקות והדפנות הגיעו לחום שהיד סולדת בו מכל מקום הולכים (בני ספרד) אחר רוב פעמים ולכן לא צריכים הכשר כלל. ויש חולקים וסבורים שיש צורך להכשיר גם מיקרו-גל.

הלכה למעשה: (ילק"י), לענין חמץ בפסח נכון להכשיר את המיקרו גל לפסח על ידי א. שינקו אותם היטב ב. ויניחו כוס שיש בתוכה מעט מים ומעט חומר ניקוי וירתיחו את המים במשך מספר דקות עד שדפנות התנור יספגו את האידים. ג. ונכון להוסיף עוד חומרא להשתמש במיקרו גל בפסח רק באמצעות קופסת קרטון או פלסטיק סגורה היטב ויש המסתפקים בדרך הראשונה או בחימום בתוך קופסא סגורה

ואם משתמשים בתנור המיקרו גל גם לבישול (לא רק לחימום) המאכלים וכן תנורי מיקרו גל שבחנויות שהשימוש בהם הוא תדיר יותר ומסתבר שהחום בדפנות מגיע ליד סולדת בו ברוב פעמים ראוי להחמיר שלא להשתמש בו כלל בפסח.  

שלחן אכילה

שלחן המצופה פורמייקה שאוכלים עליו או ששמים עליו סירים חמים ינקם היטב מכל חמץ ויערה עליהם רותחים מכלי ראשון ויכסם בנייר כסף, קרש, קרטון, וכדומה.  אם חושש שהשולחן יתקלקל ינקהו ויכסהו היטיב.   שולחן עדין שלא שמים עליו סירים חמים, די שמנקים אותו היטיב אך גם כדאי לכסותו (למנהג בני אשכנז ההולכים גם לפי מיעוט שימושו, ואולי הניחו עליו חמץ חם בצורה ישירה וכשיניחו בפסח מאכל חם הוא יבלע מהחמץ הבלוע בשלחן).

דעת הגר"מ אליהו זצ"ל:  גם שלחן עץ יכול להתכשר בעירוי מים רותחים מכלי ראשון, ואם ישנו חשש שהעץ יתקלקל, ניתן לנקות היטיב ולהניח כיסוי מבודד על מנת שלא להורידו עד לצאת החג.  

כלי זכוכית

משתדלים לא להכשיר כלי זכוכית לפסח. לדעת הרמ"א בשעת הדחק ניתן להגעיל (כלים שהשתמשו בחם).

דעת הגר"מ אליהו זצ"ל:  לבני ספרד אפילו אם השתמשו בהם בחמים ניתן להסתפק בשריית הכלים במים במשך ג' ימים, כשבכל 24 שעות מחליפים את המים – בשעת הדחק.

דעת הילקוט יוסף: כלי זכוכית אינם בולעים ואינם פולטים כלל ואינם צריכים הכשר לפסח כלל, אפילו היה בהם משקה חמץ זמן רב כגון בקבוקי בירה ודי להם בהדחה בצוננים היטב (שטיפה ג' פעמים). והדין כן גם בכלי הזכוכית בזמנינו דאף שיש הטוענים שבזמנינו כלי הזכוכית בולעים מעט, מכל מקום הבליעה היא כל כך מועטת ובאה קימעה קימעה וסתם כלים אינן בני יומן לפיכך הקילו בכלי זכוכית (הר"ן פסחים) והאשכנזים נוהגים להחמיר בזכוכית כמו בחרס – כלומר לא להכשיר כלל. ויכולים להקל (בשעת הדחק) אם אפשר להגעיל את כלי הזכוכית וטוב שיגעילם ג' פעמים.

ויש מהספרדים שנהגו בחו"ל להחמיר בזה כמו יוצאי בבל שלאחר שעלו לארץ שלא על דעת לחזור לבבל יכולים להקל כדעת מרן.

מדיח כלים

לבני אשכנז: (ההולכים בדעת הרמ"א שהגעלה מתבצעת רק בחום של רתיחה מוחלטת למרות שהבליעה נעשתה בחום פחות, וכן שבפסח מחמירים ל'מיעוט שימושו') א. להמתין 24 שעות ללא שימוש ב. לנקות היטיב היטיב ג. להפעיל בחום המקסימלי ד. להכשיר ולהגעיל 3 פעמים את הסלסלות – או להחליף את הסלסלות ה. להניח אבן מלובנת במים בתחתית המדיח עד שיעלו בועות (אג"מ או"ח נ"ח, כי בא מועד)

לבני ספרד: אם השתמשו במדיח בכל פעם עם סבון כלים (חומר פוגם)  – אין צורך להכשירו, משום שהאוכל תמיד נפגם לפני שנבלע. אך אם אפילו פעם אחת השתמשו ללא סבון צריך להכשירו כבני אשכנז. (כי בא מועד)

הרא"ם הכהן: יש לנקות היטב את המדיח, ובייחוד את המסננת ואת הממטרות (על ידי פירוקן). כדי לנקות מומלץ לשים חומר מסיר אבן (במקום חומר הניקוי הרגיל) ולהפעיל את המדיח. יש להימנע מלהשתמש עשרים וארבע שעות במדיח, ואחר כך להפעילו על התכנית המקסימאלית. המהדר יפעיל פעם שנייה על מנת להדיח בצונן. (הרא"ם מתבסס על כך שחום המים לעולם לא מגיע לידי רתיחה ולכל היותר בסביבות 60 – 70 צלסיוס)