שיעור הלכה: הדרכה לחג הפסח לציבור ישראלי-מסורתי (וולף)

הרב אברהם וולף, עדי - יתכן שיש אי דיוקים וכדומה. אבל מרוב הדברים יתכן ותהיה תועלת.

ב"ה

טיוטת דברים לערב הדרכה לנשים – פסח תשע"ב

לציבור ישראלי-מסורתי

[ע"פ: מדור השו"ת באתר צא"ח (הרבנים גינזבורג ובליזינסקי), מצגת פסח לר' חיים פרוס, ספר הכשרות (פוקס), ופסקי הר' מרדכי אליהו (אתר ישיבה)]

דברי פתיחה

סיפור על היהודי שרצה לחזור להיות יהודי שבועיים לפני פסח... (לינק)

איך אפשר להקל עלינו את העבודות?... הרי אנחנו רוצים להרגיש בני חורין?...

רעיון מעניין: מה זה חירות? זמן חירותינו? חירות היא מושג המשתנה בין דבר לדבר.

הצומח צריך, מים אור ואוויר. כך גם החי. אולם אם ימנעו מהחי את התנועה אלא יכריחוהו להיות כצומח – זה מאסר.

האדם – אם יטלו ממנו היכולת לחשוב כרצונו, אינו אדם. וכן אם יתנו לו לחשוב כילד קטן.

והיהודי, שיש לו נשמה אלוקית טהורה – ... לנשמה יש יכולות בלתי מוגבלות כמעט, אם רק נותנים לה את המזון שלה, שזה החיבור למסורת. אם האדם מעסיק עצמו רק באוכל, ביזנס ושטויות, הנשמה במאסר.

ההכנות הללו לפסח, עם הטירחה שבהם, כשעושים אותם כי זה הדבר הנכון, אחר כך יושבים בליל הסדר ומקיימים אותו לפי המסורת אז אנחנו מרגישים שאנחנו עושים את הדבר הנכון. הנשמה מתפשטת ואופפת אותנו ואנחנו חשים בני חורין אמיתיים, בני חורין מעצמנו...

•

מה שנעשה היום זה הדרכה כללית, א"א לעמוד על הכל. רק כדי לתת לנו להבין מה אנחנו עושים ורוצים לעשות, מה חשוב לעשות ומה חובה לעשות.

יתכן שיהיו שאלות שלא נדע פתרונן כאן. זה פעם ראשונה. מה שלא נדע – נברר ונודיע אחר כך...

•

נקיון הבית והמטבח מחמץ

מה צריך להנחות אותנו כשאנחנו מכינים את הבית לפסח? דבר ראשון החמץ.

מה יש ליהדות נגד חמץ? זה כמו מה שיש ליהדות נגד גאווה. החמץ תופח והמצה נשארת עדינה ושקטה. אותן אותיות בשינוי אחד. למתגאה אין דרך לצאת והוא יורד מטה מטה...

אמר האריז"ל, מי שנזהר במשהו חמץ – מובטח לו שלא יחטא כל השנה.

אז ככה? יש איסור לאכול חמץ ואיסור להשהות חמץ. שמתם לב? שתי בעיות יש כאן.

דבר ראשון: יש איסור חמור לאכול חמץ. איסור כרת, שלא כרגיל. זה כמו אכילה ביום כיפור.

נוסף לכך, האיסור הוא במשהו ואינו בטל לעולם. כאן אין עניין של ביטול בשישים (דוגמה – משהו שנפל לסיר ענק, ומהסיר הזה נפל לסיר ענק אחר).

לכן יש הקפדה מיוחדת לנקות את המקומות בבית שבהם אוכלים חמץ, או שיש חשש שהכניסו לשם חמץ, שלא יגיע לפינו חמץ כלשהו במהלך הפסח.

לאידך, מקומות כמו שירותים ואמבטיה, חדרי שירות – אפשר להסתפק בניקוי בסיסי בלבד.

דבר שני: התורה ציוותה שלא יראה וימצא אצלנו חמץ שלנו בבית. זה כמו חומר רדיואקטיבי, שעצם ההמצאות שלו בבית היא בעייתית, באם הוא שלנו.

ונמצא שיש הדגשה נוספת בהבדל בין האיסורים: ביחס לאיסור השני – ברגע שבדקנו וביטלנו, גם אם נשאר היכן שהוא – לא עוברים על שום דבר. אולם על הראשון – גם אם נכנס אפילו משהו לפינו זה כרת!

[יש מכירת חמץ ועליה נדבר אח"כ].

מה כולל החמץ? מה שידוע הוא – כל מה שבא מהדגנים, חמשת מיני דגן. למשל: חטיפים, אטריות, שקדי מרק, בירה, ויסקי.

אולם, מה שלא כל כך ידוע הוא, שהתורה אסרה גם "כל מחמצת", שהכוונה לתערובת ומרכיבי חמץ. ופה הסיפור הגדול: לא כל פעם החמץ מגיע בצורה מוכרת ובולטת, אולם מרכיבי החמץ (קמח, עמילן, אלכוהול ועוד) נמצאים ב: ממרחים, אבקות, תבלינים, פירות יבשים, תמציות, בוטנים, וגם שאר ממתקים ושלגונים .

כמו"כ החמץ נסתר בתרופות, קוסמטיקה, צלחות נייר, מפיות.

ולכן, כולם צריכים חותמת של כשר לפסח.  

כללו של דבר – מה שינחה אותנו: כמו שלא יעלה על דעתנו לאכול ביו"כ, כך לא יעלה על דעתנו לאכול חמץ [הכוונה לחמץ ולא לתערובות חמץ שיש רק איסור, ללא כרת]. אלא ששם צריך פשוט לא לאכול, וכאן – לנקות את הבית, ולבדוק את מה שאנחנו אוכלים ואת מה שאנחנו משאירים בבית ולא מוכרים לגוי...

אז נתחיל מבעית שהיית החמץ, "לא יראה ולא ימצא":

יש לנקות את הבית, בכל מקום שבו עלולים להכניס חמץ. עדיף להתחיל מחדרי הילדים והשינה, ארגזי המשחקים, ארונות ומגירות (כל עקרת בית יכולה לספר על פרוסת לחם שנדחפה מתחת לארון או על חתיכות ביסלי בין כריות המיטה), וכך להתקדם לעבר הסלון והמטבח.

את המטבח נכין לפסח סמוך לחג.

אמנם האיסור הוא רק בגודל מסויים, ובמה שנראה לעין ועלולים להיכשל בו, אבל ישראל קדושים הם ומגרדים ומשפשפים הכל, מאחורי ומתחת הארונות והמגירות. הכל.

גם את המכונית יש לנקות, באור יום, שטיחים, בגז' וכו'. אין צורך לפרק את המושבים כי לא מגיעים לשם. יש השופכים חומר פוגם. כן את עגלות הילדים.

בקשר לבעלי חיים – ברבים ממוצרי המזון לחיות מחמד יש רכיבים מחיטה, וחייבים לבער אותם או למוכרם לגוי ובודאי לא להשתמש בהם לבעלי חיים. לפעמים מייצרים מזון לכלבים כשר לפסח. בכל מקרה אפשר לתת להם (וגם לחתולים) בשר, דגים, קטניות ואורז וכיו"ב.

דגי נוי יאכלו מזון המכיל אצות או תולעים בלבד. רוב הדגים יאכלו גם פירורי בשר ודגים. בכל שאלה, יש להתייעץ עם רב. בכל מקרה, דגים בריאים יכולים להתקיים שבוע ימים בלי מזון.

•

יש שזכו שיש להם מטבח פסח. אבל אנחנו ננסה להתמודד עם מה שיש...

סמוך לחג נגיע למטבח – יש לנקות את ארונות החמץ וכליו היטב, כיון שיש מוצרי חמץ שמתפררים ונדבקים בדפנות ובדלתות. כדאי לנקות את הארונות עם חומר ניקוי, שאז זה פוגם את החמץ. יש שמצפים את הארונות בנייר.

זאת – אם משתמשים בארונות ובכלי החמץ. אם לא משתמשים, כי יש הכל מיוחד לפסח – אפשר פשוט לסגור ולמכור לגוי. [לא חובה למכור, אפשר כעיקרון להשאיר ארונות פתוחים עם כלי חמץ נקיים. רק לסמן שלא להשתמש בהם].

את המקרר והמקפיא יש לנקות היטב. הרבה פעמים נפתחות השקיות, והעוגות או השניצלים והחלות מתפררים. יש שאף מצפים את המדפים. יש לנקות גם את הגומי.

בקיצור, את כל המטבח ומקומות האכילה יש לנקות היטב, כהכנה לפסח וגם כהכנה להכשרה – אם יש בה צורך.

•

כללי ההכשרה – כללית

כעיקרון כדאי שתהיה מערכת כלים מיוחדת לפסח, של סכו"ם, כלי אפיה, בישול ואכילה, כולל תנור אפיה קטן וכיריים מיוחדות שמתחברות לצנרת הגז.

אם לא – אזי נכשיר. הטעם – כי הכלים בולעים מהחמץ.

דרך הפליטה היא כדרך הבליעה:

מה שבאש – בליבון באש במבער, כגון חצובות, מבערי כיריים, שיפודים; מה שבמים חמים – בהגעלה במים רותחים. כגון סיר בישול; מה שבמים קרים – בשטיפה.

[בקרית אתא מגעילים כלים בשבוע הבא בשעות הבוקר].

הגעלה ביתית – לקחת סיר חדש [או אפילו חמץ, ולהגעילו ע"י מילוי מים עד שירתחו ויעלו על גדותיו], למלא מים רותחים מבעבעים ולהכניס לתוכו סכו"ם וכיו"ב, ואח"כ לשים במים קרים.

[אגב – כך אפשר לעשות באמצע השנה, אם הכנסנו כף בשרית לסיר חלבי ולהיפך, או פרווה שרוצים להחזיר לפרווה. לוקחים סיר שלא השתמשו בו 24 שעות, ולא משנה אם שימש לחלבי או בשרי, ועושים בו כנ"ל].

רוב הכלים ניתנים להכשרה. יש יותר מסובכים שאז כדאי למצוא תחליפים אחרים.

[כלים יוצאי דופן:

חרס וחרסינה – לא ניתן. (השתמשו בצונן שאינו חריף ולא שהה 24 שעות – די בשטיפה).

זכוכית: אם השתמשו בקר – די בשטיפה. בחם או לשתיה חריפה – יש מבני ספרד הפוסקים שניתן להכשירם בהדחה בלבד (כי אינם בולעים), אך יש חולקים. כלי דורלקס ופיירקס הרבה סוברים שאפשר להכשיר כרגיל].

הוראה כללית: 24 שעות לפני ההכשרה יש לא להשתמש בכלי החמץ, עכ"פ בחם, כי חכמינו ידעו שעד 24 שעות המאכל הבלוע נותן טעם ואח"כ כבר נותן לפגם, ואח"כ כמובן לשים בצד עד פסח. אפשר להכשיר במשך כמה ימים, וכך יהיה במה להשתמש בינתיים.

•

הכשרת המטבח וכליו לפסח

להלן פירוט ההכשרה:

מחבתות – די מסובך, ולכן כדאי לקנות חדשה.

שולחן אוכל – באם שמו עליו ממש דברים חמים (ולא היה מצופה במשך השנה במפה וכדומה), לנקות היטב ולצפות בניילון או נייר כסף עבים, איך שרוצים. לא מצפים – לנקות ולשפוך מים רותחים.

שיש – לשפוך מים רותחים מבעבעים. יש שמצריכים לעבור עם מגהץ מלובן. בכל מקרה כדאי לעטוף, או לקנות תחתיות עבות ולהשתמש בפסח רק עליהם.

משטחי עבודה – נירוסטה: הכשרתם כשיש; פורמייקה ועץ: אם מחורצים - ינקום בחומרים חריפים ויכסום; אם הם חלקים – יגעילום ברותחים.

ברז – לנקות ולשפוך עליו מים רותחים. מומלץ להחליף את המסננת.

כיור – שיש או חרסינה – ישנה אפשרות להכשיר בניקיון, יבוש ושפיכת מים רותחים. יש הקונים כיור פלסטיק. עצה נוספת: לא משתמשים בכיור עצמו – לא שמים כלים, ובכל מקרה לא להשתמש במים חמים. את המסננת כדאי להגעיל או לקנות חדשה.

כיור נירוסטה – נקיון, שפיכת מים רותחים מבעבעים ושטיפה בצוננים.

כיריים – לנקות את המשטח בחומרים חריפים, כמו אלו שמסירים כתמי שומן. לגבי המסגרות והחצובות שעליהן עומדים הסירים – יש להעביר ליבון קל. את המבערים – יש לנקות ולהבעיר באש מירבית [למשך כשעה].

כיריים חשמליות – הכשרתם כפלטה (לקמן).

תנור אפייה – מסובך ולא מומלץ, יש הרבה בעיות בהכשרה. בכל מקרה, יש לנקות בחומרים חריפים, להמתין 24 שעות ולהדליק לחום מירבי למשך שעה. כדאי שיהיה תנור לפסח.

תבניות אפיה – מסובך, צריכות ליבון. מומלץ להשתמש בחד פעמי. גם תבניות האלומיניום מרוחות לפעמים בחומרים מסויימים וצריכות הכשר.

מיקרוגל – גם מסובך ולא מומלץ. אפשר כעיקרון להרתיח בו מים בכלי חדש מעורב בסבון עד שהמים יתאדו, ובפסח לכסות מכל הצדדים את מה שמחממים.

פלטת שבת – לנקות ולהדליק לשעה. מומלץ לכסות בנייר כסף.

מיחם - . . .

מדיח כלים – הכשרת המדיח לפסח תהיה ע''י שהיה ללא שימוש 24 שעות, נקיון לכל חלקי הפנים הנשלפים, והפעלתו ריק מכל הכלים בתכנית הארוכה ביותר עם חומרי ניקוי, ובזה הוא כשר לפסח.

מעבד מזון – אם השתמשו בו לדברים חמים – יש לנקות ביסודיות את כל החלקים ולהגעילם. כך גם בחריפים אפילו אם השתמשו בדברים קרים.

מיקסר – אם שימש לבצק – לספרדים יש להגעיל החלקים, ולאשכנזים – ליבון קל. יש שהמליץ לעטוף את גוף המיקסר בניילון (מבלי לחסום פתחי איוורור). הכי טוב לקנות מיקסר יד בזול.

קולט אדים – בולע ויכול לפלוט מהחום. יש לנקותו ולצפותו בנייר כסף.

כמו כן, יש לדאוג למטאטא חדש או נקי, לנקות את הטלפונים, האלפונים, ספרי הבישול, הברכונים וכל מה שבא במגע עם חמץ, או לאכסן עם הנמכר לגוי.

•

חמץ הבא במגע עם הפה וגוף האדם

מלבד המטבח – יש להקפיד על מה שנכנס לפה או קשור עם אכילה ועם הגוף.

מברשות ומשחות שיניים – מברשות חדשות. משחה – חובה שתהיה כשרה לפסח.

סבוני ידים וכלים – ראוי שיהיה הכשר.

קוסמטיקה והיגיינה

אודם ושפתון – צריכים הכשר. איפור פנים אחר (שאינו סמוך לפה כשפתון) – אינו צריך הכשר מעיקר הדין, אך נהוג להחמיר ולקנותו רק מייצור ללא חשש חמץ.

קרם פנים וכן סבון ושמפו – לדעת כמה פוסקים חייבים בהכשר לפסח, וכך נהוג, אם כי יש מקלים. 

בושם – יש מקילים שלא צריך הכשר.

דאודורנט בספריי, אינו צריך הכשר (ויש הנוהגים להחמיר). 

חברות המייצרות מוצריי קוסמטיקה ללא חשש חמץ הן: רבלון, אהבה, סופט טאצ', צ'רלי, בוס, קשרל, שאנל קוקו, שאנל צ'אנס, שאנל אלור. חברות המייצרות דאודורנט כשר לפסח הן: דאב, סיקרט, אולד ספייס, ספיד סטיק.

•

תרופות

לפעמים התרופה עצמה היא מדגן, ולפעמים יש בה כוהל מחמץ. יש רשימה שמתעדכנת ומתפרסמת. יש לבדוק כל דבר לגופו.

חולה שיש לו אפילו חשש סכנת חיים – חייב לאכול גם חמץ גמור.

בכל מקרה, משחות, טיפות עינים ואזניים וכיו"ב המיועדות לשימוש חיצוני – מותרות, ורק כדורים, סירופים וכדומה צריכים הכשר.

לתינוק – מותר לתת הכל. [בקבוקים לתינוק – להחליף].

בכל מקרה אין צורך לשים את התרופות במכירת החמץ, כי בתערובת הבעיה היא רק באכילה ולא בהשהייה.

•

מכירת חמץ וחמץ לאחר הפסח

נחזור לעקרונות החמץ: אמרנו שלא לאכול ושלא ישהה בביתנו. הכוונה דווקא לחמץ שלנו. "לא יראה לך" – אבל חמץ שלא אחרים או של גוי – מותר. [לכן, כעיקרון מותר להתארח בבית שלא שומרים חלילה ויש בו חמץ גלוי].

אלא שאת החמץ העומד להימכר מניחים במקום סגור וחתום שאין גישה אליו. כדלקמן.

המכירה היא תהליך שפותח כדי להתמודד עם הרצון להשאיר חמץ לאחר הפסח. אנחנו ממנים את הרב למורשה ומייפים את כוחו למכור. המכירה תקפה לחלוטין לפי כל הסדרים ההלכתיים ועל פי חוקי המדינה. הגוי נותן דמי קדימה, נותנים לו מפתחות וכו'. אחרי החג הרב קונה מהגוי בחזרה. כעיקרון אם הגוי שהרבנות הראשית מוכרת לו, ישיג את כל המליונים – יוכל להשאיר אותנו ללא לחם...

בשטר ההרשאה אנו כותבים את המקומות שבהם נמצא החמץ.

חמץ בתא ההקפאה – כעיקרון אפשר להסתפק בכיסוי ולהשתמש בתא בפסח, אך אין דעת הפוסקים נוחה מזה. יש לסגור את המקפיא לגמרי, ויש שלא משאירים כלל במקפיא, אלא במקרר נפרד.

אוּפְּס, נזכרנו שהשארנו דבר כשר לפסח בארון הנמכר – בדיעבד מותר לקחת זאת כי רק החמץ שבארון נמכר לגוי, והרב מסכם איתו שיוכלו לקחת חפצים שאינם חמץ מהמקומות שנמכרו לו.

מצאנו חמץ בפסח בבית? נשמיד אותו מיד. בחג – נכסה אותו ונשמידו במוצאי החג.

בצאת החג יש להמתין כשעה עד שאפשר להוציא ממקומות החמץ.

חשוב! חמץ שלא נמכר אסור באכילה ובהנאה. ולכן, יש להזהר בקניות בחודש לאחר הפסח, לקנות רק ברשתות או בחנויות המציגות תעודה שמכרו את החמץ כדין...

כדאי מאוד לזכות כל יהודי בזה. אפילו כאלו שיתכן ולא יקיימו בדיוק את העניין.

•

בדיקת וביעור חמץ

תקנת חכמים לעשות בדיקה בלילה לפני החג.

לוקחים נר ומברכים ועוברים בכל הבית. נוהגים לשים פתיתי חמץ ושורפים אותם למחרת. אח"כ מבטלים את כל מה שיתכן ולא מצאנו. הנוסח נמצא בסידורים.

גם אם נוסעים לפני החג לכל החג – יש עניין לבצע את הבדיקה הזו. כמו כן, גם במקום שאתה שוכר – אתה חייב לבדוק.

את החמץ ששומרים למחר – שמים במקום שמור.

•

למחרת – סוף זמן אכילת חמץ בסביבות השעה 10 בבוקר. אח"כ – עד השעה 11 – יש להיפטר מכל מה שנשאר. נהוג לשרוף ואפשר גם להוציא מרשותנו (גם לפח הביתי ולשפוך נפט, אקונומיקה או חומר אחר הפוסל מאכילת כלב), או לשים במקומות שנמכרו לגוי.

•

ליל הסדר

מספרים על 2 קבצנים, גוי ויהודי... אז לקחת הכל בכיף, ואנחנו רוצים באמת לעשות הכל כמו שצריך. מה שנקרא כהלכתו.

זה הלילה המיוחד בשנה, באים אורחים, יש בתים עם 50 איש, ויש שיעדיפו פורום מצומצם ומשפחתי. דגש מיוחד יש על "והגדת לבנך", לשתף את הילדים, ארבע הקושיות, שיהיו ערים ולתת להם מנה גדושה של אמונה ומסורת.

בכלל – הנשים חייבות, כמו בחנוכה ופורים, בכל המצוות של הלילה, כי גם הן היו שותפות לגזירות הקשות. [לבד מהסבה. יש מהספרדים שנהגו כן להסב].

על השולחן – קערת הסדר על מיניה ומנהגיה השונים, 3 מצות ויין (או מיץ ענבים – לנשים וילדים). יש המניחים קערה לכל משתתף.

המצות – לפחות בליל הסדר משתדלים שתהיינה שמורות משעת קצירה, ובעבודת יד. [ניתן להשיג אצלנו].

המצוה המרכזית – אכילת המצה. יש לדאוג שיהיו מספיק מצות בשיעור המספיק לכל אחד מהמסובים. זה המצוה של כולם, זקנים וצעירים, אנשים ונשים וילדים, אנחנו צריכים לאכול לפחות כזית מצה – בערך שליש. זה החיוב מהתורה, ומדרבנן יש חיובים נוספים באפיקומן ובכורך. בכלל – לאורך כל הסדר כדאי למלא אחר הכתוב בהגדה.

יין – זה גם מצוה חשובה. מספרים על ריב"א שהיה חוגר צדעיו עד שבועות... להשתדל לגמור כל הכוס, ולפחות רובה. לכן להכין לילדים ולנשים כוסות בגודל המתאים.

המרור – גם חובה לכולם. 

•

מיני הקערה

זרוע – זכר לקרבן פסח. או זכר לזרוע נטויה.

ביצה – זכר לקרבן חגיגה שהיתה באה עם הפסח. או מאכל אבלים לזכר חורבן הבית, או השעבוד הקשה. טעם מעניין: ככל שמבשלים מתקשה, כך גם עם ישראל.

מרור – שמיררו את חיינו. חסה, כי חס ה' עלינו. טעם נוסף – כי תחילתו נעים וסופו מר, כך פרעה והשעבוד, "בפה רך".

חרוסת – לזכר הטיט. ולזכר "תחת התפוח עוררתיך".

כרפס – ס' פרך. יש מנהגים שונים מהו הירק: צנון, סלרי, בצל ותפו"א וכו'.

מרור נוסף לכורך.

•

שונות

קטניות בפסח:

במקצת עדות המזרח לא נתקבל מנהג זה, או נתקבל חלקית (נמנעים מקטניות יבשות ואוכלים את הטריות, או נמנעים מאורז ואוכלים קטניות, ועוד). אך גם למתירים חובה לזכור שהקטניות והאורז צריכים להיות בהכשר מוסמך ובהשגחה מעולה מיוחדת לפסח, כדי לוודא שלא נארזו עם חמץ ושלא נתערב בהם חמץ.

מהמינים הכלולים באיסור זה ומוצריהם: אורז, אפונה, חומוס, חילבה, חמניות, גרעינים שחורים (אגב, הגרעינים הקלויים במלח עלולים להיות חמץ גמור בשל תערובת קמח במלח), חרדל, כוסמת, כרכום, לוביה, סויה (שמן, מרגרינה, לציטין), עדשים, פול, פרג, פשתן, קימל, שומשום, שעועית, תירס (גלוקוזה, עמילן, פופקורן, קורנפלור).

בבוטנים נהגו רבים להקל. כמו-כן התירו פוסקים רבים שמן כותנה ושמן חריע, שגרגיריהם אינם נאכלים, ויש מחמירים.

אשכנזים שבתם התחתנה עם ספרדי – מותרים לבשל עבורם קטניות, אך לכתחילה יש לעשות זאת בכלים נפרדים.

אשכנזיה שהתחתנה עם ספרדי – מהנישואין חלים על אישה מנהגי בעלה, לכן מותר לה לאכול קטניות בפסח כמנהג בעלה ללא חשש, ואין צורך לעשות התרת נדרים.