שיעור הלכה: מכירת חמץ לשיטת אדה"ז ורבותינו נשיאנו (הרצל)

מאת הרב שלום בער הרצל. מייל להערות: rhertzel@gmail.com

• ע"פ 'סדר מכירת חמץ' מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, עם ביאור ע"י הרה"ת ר' שלום דובער לוין שיצא לאור בימים אלו ע"י קה"ת

סדר מכירת חמץ

שלב א

הרב יערוך את הקניין 'אגב סודר' עם ה'ערב קבלן' (הרב יתן את מטפחתו לערב קבלן  שיגביהו ועל ידי זה יתחייב הערב בערבות)  ויחתום ה'ערב קבלן' על השטר. הערב קבלן מחוייב למכור את החמץ שלו לרב אחר (או תלמיד ישיבה שאין לו חמץ משלו).

סיבה: באם הוא מוכר את חמצו דרך אותו הרב לאותו הגוי, הוא אינו יכול להיות ערב קבלן משום שאז נשאר הגוי חייב אל ה"ערב קבלן' את הכסף עבור קניית החמץ, וזה פוגם במכירת החמץ.

שלב ב

להצמיד (במהדק או בחוט העובר דרכם) את כל דפי הרשאות שחתמו לרב, לשטר המכירה המרכזי שאיתו הרב ימכור את החמץ לגוי. 

סיבה: רק כשכל ההרשאות מחוברות והופכות לחלק משטר המכירה המרכזי ניתן לבצע את הקנייה, משום שבשטרי ההרשאות לרב מפורט מיקום החמץ אותו מוכרים לגוי ומיקום החדר שמשכירים לגוי. רשימת המקומות בשטרות אלו מהווים את ראיית הרכישה המשפטית (לכל חמץ ומקום אותו הוא שוכר).

שלב ג

לוודא שלגוי יש כסף לשלם כמקדמה עבור החמץ ועבור שכירת החדרים שהחמץ מונח בהם. דוגמא: אם 500 איש הרשו את הרב למכור 700 מקומות, יש צורך שהגוי יכין סכום השווה 800 פרוטות כמקדמה לשכירות החדרים (700+100 לרווחא דמילתא) ועוד סכום השווה 800 פרוטות כמקדמה לקניית החמץ מכל יהודי סה"כ 1600 פרוטות, וכן הלאה ביחס מספר האנשים שהרשו את הרב למכור עבורם את החמץ^[1] 

שלב ד

על הרב (או הערב קבלן) למסור לגוי את שטר ה'ערב קבלן'.

סיבה: כעת יש לגוי מוכן: כסף עבור מקדמות קניית החמץ ושכירות מיקומי החמץ + שטר ערבות מ'הערב קבלן' על שאר החוב הכספי שייווצר (על שאר הכסף ש)מעבר למקדמות.

שלב ה

כעת על הרב להסביר לגוי כיצד תתבצע קניית החמץ, ושרכישת החמץ תיעשה באמצעות כמה קניינים (ושכל אחד חל בפני עצמו):

א. 'קנין כסף', בכך שהגוי יתן עבור החמץ מקדמה + שטר 'ערב קבלן'.

ב. 'קנין אגב', על ידי שכירות החדרים הוא קונה את כל החמץ.

ג. קנין 'תקיעת כף' – כדרך הסוחרים.

ד. קנין 'מסירת מפתח'  - כדרך הסוחרים. ושבסופו של תהליך הגוי יקבל גם שטר חתום המעיד על רכישתו את החמץ והשכירות.

שלב ו

בשלב זה על הרב להקריא ולהסביר את השטרות:

1. הרב יקריא ויסביר את הכתוב ואת המשמעות של שטר המכירה. (במסגרת הסברת השטר על הרב להבהיר לגוי שהוא מוכר לו את החמץ במחיר נמוך קצת מהמחיר הריאלי, בכדי שהגוי יוכל להרויח משהו אם וכאשר יחזור וימכור את החמץ).

2. הרב יקריא ויסביר לגוי את הכתוב ואת המשמעות של שטר ה'ערב קבלן', שאחרי קניית החמץ מהיהודים באמצעות תשלומי המקדמה על קניית החמץ ועל שכירות המקום, 'הערב קבלן' חייב ליהודים הקונים על ידי הרב את יתרת התשלום והגוי חייב ל'ערב קבלן' את שאר סכום מחיר החמץ ושכירות המקומות שהחמץ מונח בהם. עיין בהערה ליתר פירוט^[2].

3. הרב יבהיר לגוי שיתכן שלאחר הפסח ירצה הרב לקנות בחזרה את החמץ ולשלם את המחיר המלא של החמץ. (מה שיותיר בידי הגוי רווח קטן + החזר כספי המקדמות שנתן, ואת דמי שכירות המקומות ל7.5 ימים, שהגוי נשאר חייב, ימחל לו) עיין בהערה ליתר פירוט^[3].

ההקראה והסברה צריכה להיות בצורה המובנת לגוי ולא רק כאמירה בעלמא.

שלב ז

כעת הגוי יתן לרב:

1. את המקדמה (שיש בו ערך שווה פרוטה) לכל חדר שהוא שוכר מהיהודי.

(סיבה: באמצעות שכירות הקרקע קונה הגוי את החמץ בקניין 'אגב קרקע'  ודבר נוסף: כך החמץ מונח על גבי מקום המושכר לגוי ולא על מקום השייך ליהודי).

2. בנוסף, יתן הגוי את המקדמה (שיש בו ערך שווה פרוטה) עבור קניית חמץ מכל יהודי בנפרד. (שווה פרוטה עבור כל יהודי).

3. הגוי יתן לרב את השטר ה'ערב קבלן' בו מקבל על עצמו הערב קבלן אחריות על שאר החוב הכספי שיש לגוי שצריך להשלים את דמי השכירות הריאליים עבור כל חדר אותו שכר, ועבור שאר הכסף (השווי הריאלי) של החמץ אותו רכש מכל יהודי.

(סיבה: כך נוצר מצב שאין זיקה בין החוב הכספי של הגוי ליהודים לבין החמץ שרכש מהם, והחמץ אינו מהווה יותר חלופה ראויה לחוב הכספי משום שאת האחריות על החוב נטל יהודי שאין לו קשר למכירת החמץ, ואילו הנכרי נשאר חייב סכום זה אל ה'ערב קבלן' ולא ליהודי המוכר).

שלב ח-יא

ח. הרב יעשה קניין 'תקיעת כף' - לחיצת יד עם הנכרי על המכירה, (קניין זה נקרא  'סטומתא' כלומר: קניין הסוחרים, והוא תוספת קנין לרווחא דמילתא)

ט. הרב ימסור את המפתח של החדר או של כמה חדרים אותם מוכרים לנכרי (גם קניין זה הוא קניין הסוחרים 'סטומתא' לרווחא דמילתא).

י. הרב יחתום על השטר מכירה המרכזי שאליו מחוברים כל שטרי ההרשאות. השטר מהווה 'שטר ראיה' על המכירה והשכירות שהתבצעו.

יא. הרב ימסור את השטר לנכרי.

מיד אחרי צאת הפסח

א. מיד בצאת החג יבואו הרב וה'ערב קבלן' אל הגוי. ה'ערב קבלן' יבקש מהגוי את החוב הכספי שהוא חייב לו עבור החמץ ועבור שכירות החדרים, וישאל את הגוי אם הוא מעוניין להקנות לו את החמץ שקנה, תמורת יתרת החוב.

ב. כשיסכים, יתן הגוי ל'ערב קבלן' את השטר עם כתבי ההרשאה שקיבל בערב פסח. ואז יתן ה'ערב קבלן' לנכרי סכום כלשהו שסוכם עליו בשטר [4]

ג.לאחר שהגוי ימסור ל'ערב קבלן' את השטר עם כתבי ההרשאה שקיבל בערב פסח  יתן אותם ה'ערב קבלן' לרב, עבור כל היהודים שמכרו חמץ, תמורת החוב שה'ערב קבלן' התחייב לכל אחד מהיהודים את מלא מחיר החמץ ומלא מחיר שכירות החדרים.

ד. ואם הערב קבלן הוציא מכיסו את הסכום ה'כלשהו' שנזכר בסעיף ב', יחזיר הרב לערב קבלן הוצאה זו ל'ערב קבלן'. ליתר פירוט עיין בהערה[5]

סדר מקוצר

לפני החג – כדאי לסמן X לאחר עשיית כל שלב

• א. עריכת קנין אגב סודר בין הרב לערב קבלן.
• ב. חתימה על שטר הערב קבלן.
• ג. הצמדת כל שטרי ההרשאות לשטר המכירה.
• ד. בדיקה שלגוי יש מקדמות של  1 שוה פרוטה לכל מקום שכירות 2 שווה פרוטה לכל קניית חמץ.
• ה. מסירת שטר ה'ערב קבלן' לנכרי.
• ו. הסברה לגוי את ארבעת הקנינים.
• ז. הקראה והסברה לנכרי את שטר המכירה.
• ח. הקראה והסברה לנכרי את המושג ושטר ה'ערב קבלן', והתחייבותו הכספית אל ה'ערב קבלן'.
• ט. הבהרה לגוי מה יתכן שיקרה לאחר הפסח (יקנו ממנו את החמץ ברווח מועט וימחלו על חוב שכירות 7.5 ימי השכירות).
• י. נתינת הגוי לרב כסף א' עבור מקדמת שכירות כל מיקומי החמץ.
• יא. נתינת הגוי לרב כסף ב' עבור מקדמת קניית החמץ מכל יהודי.
• יב. נתינת הגוי לרב שטר ה'ערב קבלן' עבור שאר ההתחייבות הכספית של שכירות מיקומי החמץ ושל קניית החמץ.
• יג. 'תקיעת כף' - לחיצת יד של הרב עם הנכרי כדרך הקנאת הסוחרים 'סטומתא'.
• יד. הרב ימסור מפתחות של חדר אחד או כמה חדרים – 'סטומתא'.
• טו. הרב יחתום על שטר המכירה.
• טז. הרב ימסור את שטר המכירה לנכרי (שטר ראיית המכירה והשכירות).

לצאת החג – כדאי לסמן X לאחר עשיית כל שלב

• א. הערב קבלן יבקש מהגוי את יתרת הכסף שהגוי חייב לערב קבלן.
• ב. הערב קבלן יציע לגוי להקנות לו את החמץ תמורת החוב.
• ג. הגוי יתן לערב קבלן את השטר וכתבי ההרשאה
• ד. הערב קבלן יתן לגוי סכום 'כלשהו' שנקבע בשטר, שכולל את: דמי המקדמה שהגוי נתן לפני הפסח, וסכום ההנחה כדי שהגוי ירוויח.
• ה. הערב קבלן יחזיר לרב את שטר המכירה ושטרי ההרשאה
• ו. אם הערב קבלן הוציא מכיסו את הסכום ה'כלשהו' הרב יפצה את הערב קבלן על הסכום הנ"ל שנתן לגוי.

שטר מכירת חמץ

חתימת ידי  דלמטה תעיד עלי כמאה עדים כשרים ונאמנים איך שאני החתום מטה הבא בכח והרשאה מהאנשים הנקובים בשמותם בכתבי הרשאה הדבוקים ותפורים לזה השטר  ובניירות המצורפות לו ובכתבי הרשאה שלא הגיעו עדיין לידי  או שנאבדו, ומאלו שמסרו הרשאתם בעל פה, וגם מאלו שרצו למסור הרשאתם ושכחו, וגם מאלו שרגילים למסור הרשאתם ובשנה זו שכחו, שמכל אלו יש לי הרשות והבקשה לעשות להם זכות ולמכור לנכרי קודם זמן איסור החמץ בהנאה, כל מיני חמץ וחשש חמץ ותערובות וחשש תערובות, וכן כל מיני בעלי חיים  ועופות הניזונים מחמץ ואחריותם עלינו, וכל מיני כלים שיש עליהם ושנדבק בהם חמץ בעין, שעל כל הנ"ל הרשו אותי למכור הכל קודם זמן איסור חמץ בערב פסח דהאי שתא, וכן להשכיר את כל המקומות שהמיני חמץ או כלים חמוצים הנ"ל מונחים שם או שעומדים שם הבעלי חיים הנ"ל, וכפי שיוכשר בעיני ועל האופנים שיוכשרו בעיני, הנה כהיום מכרתי את כל הדברים האלו, וגם חמצי שלי החתום מטה המונח בבית ……… ……… ……… להאינו יהודי ……….... ……… הדר ……… ……… ……… במכירה גמורה וחלוטה בלי שום תנאי ושיור בעולם כלל, כל מיני חמץ וחשש חמץ ותערובות חמץ וחשש תערובות, חמץ נוקשה ממשם או טעמם בין שאסור מדאורייתא בין מדרבנן או אפילו מחמת איזו חומרא שנוהגין בה, דהיינו כל מיני תבואות וכל מיני קמחים וסלתות גריסין וסובין ומורסנן וחלב חטה שהם חמץ או חשש חמץ וכל הדברים הנעשים מהם, בין אם חיים, אפוים, מבושלים, צלוים, מטוגנים, כבושים, שלוקים ומלוחים, וכל מיני משקאות חמוצים, יין שרף, שכר ושאר משקאות וכל מיני שמרים מחמץ או מתערובת חמץ או מחשש חמץ ותערובת חמץ, בין פשוט בין מתוקן ומעורב עם מיני מתיקה, העומדים לאכילת אדם או בעלי חיים ועופות, או לשתי' או לרפואה, או לאיזה תשמיש והנאה, כל מיני תמרוקי הנשים ובורית ומשחת שיניים ודבק או צבע או שאר דברים שיש בהם תערובת או חשש תערובות חמץ גמור או נוקשה, כל מיני בעלי חיים ועופות הניזונים מחמץ ואחריותם עלינו, וכל החנויות והעסקים שלנו או שיש לנו חלק בהם ונמכרים בהם חמץ, וכל מיני כלים חמוצים שיש עליהם ושנדבק בהם חמץ בעין, הכלל כל מה שהפה יכול לדבר והלב לחשוב שיש בזה אפילו חשש חימוץ הנמצאים במקומות הרשומים בשטרי הרשאות ושבמקומות אחרים בשדות ועל אם הדרך ביבשה או בים או באויר או בדואר, ואף שיבואו לידינו עד כלות חג הפסח דהאי שתא, בין שמיני חמץ הנ"ל הם שלנו בין אם יש לנו בהם איזה חלק וזכות או שהם פקדון בידינו מיהודים אחרים, את כל זה מכרתי כפי השער ומקח השווה שבעיר זו לפי העת והזמן דהאידנא שאפשר למכור כאן בעיר זו במקח זה, דהיינו כפי המקח שאפשר לקבל מהקונים שבעיר זו שיקנו במזומנים בכדי להוליך למקום היוקר או בכדי למכור כאן מעט מעט, כל המיני חמץ וחשש חמץ הנ"ל, ודברים שאין להם מקח ידוע יושמו על פי ג' אנשים  אשר אבחר אני החתום מטה או באי כחי. ובכלל הסך הכל העולה מכל הנ"ל נכללו גם כן במכירה זו חתיכות חמץ שימצאו בכל המקומות הנ"ל ואין עליהם מקח כלל ואין עליהם שום קונה, והרי הן של האינו יהודי המוכ"ז בעד הסך הכל הנ"ל. ומסך כל המעות שיגיע מהאינו יהודי מוכ"ז בעד כל החמץ שבמקומות הנ"ל לפי מקח הנ"ל אחר המדידה והמשקל והמנין, הריני פוחת לו סך ……........… ...................……… שירויח לעצמו בעד טרחתו למכור החמץ הנ"ל במקח הנ"ל, ובעד השכירות והחזקתן שצריך לשלם שכר דירה (רענט) או מסי הממשלה, שכירות לפועלים ולנאמנים במשך שנים עשר יום מיום דלמטה עד שלשה ימים אחר חג הפסח, הריני פוחת לו עוד שלשה אחוזים (3%) מכל מאה שקלים, ורשות בידו למכור אף גם תוך הפסח לאינו יהודי שבעיר או שבחוץ לעיר ואפילו ביוקר ממקח הנ"ל והריוח שלו, וכן אם יבא יהודי מחוץ לעיר במוצאי יום טוב ויתן יותר הריוח שלו. והרינו נותנים לו ולכל הקונים ממנו דריסת הרגל בחצרותינו ובבתינו ובכל מקום דהחמץ הנ"ל, והכלים ובעלי חיים הנ"ל עומדים ונמצאים שם. וכבר מסרתי לו מפתחות לקנות בהם החמץ הנ"ל שבמקומות הנ"ל, וגם נתתי לו ידי על מכירה הנ"ל כדרך התגרים, וגם קבלתי ממנו כל דמי החמץ עד פרוטה אחרונה, דהיינו שקבלתי ממנו ערבון דמי קדימה סך…........…… …...................................…… כמנהג הסוחרים, ועל המותר עד תשלום כל הסך שיעלה ויגיע מאינו יהודי מוכ"ז לאחר המדידה והמשקל והמספר, כבר קבלתי ממנו חתימת יד ……............................… ….......……....... .....……… שנכנס בערב קבלן בעד האינו יהודי מוכ"ז, ונתחייב בקנין גמור אגב סודר לסלק בעדו כל הסך שיגיע ממנו, אחר ניכוי הסך שלשה אחוזים 3% מכל מאה בעד ההוצאות הנ"ל, וסך …....…… …...…… בעד טרחתו, וסך ……… ..............……… הדמי קדימה הנ"ל לזמן פרעון המבואר בהשטר עם חתימת יד הערב קבלן הנ"ל. ומעתה נקנה כל החמץ לאינו יהודי מוכ"ז מעכשיו ממש בקנין גמור לחלוטין בלי שום תנאי ושיור כלל, ואין לי עליו שום טענה ומענה ופתחון פה בעולם, וכל המעות שיגיע ליד האינו יהודי מוכ"ז בעד החמץ כשימכרנו כולו או מקצתו ליהודי אחר חג הפסח או לאינו יהודי אף גם בתוך הפסח, מחויב לסלק הכל להערב קבלן הנ"ל החתום בחתימת ידו ממש, ולא לידי כלל אפילו פרוטה אחת, והחתום הנ"ל הבטיח להמתין לו עוד שלשה ימים אחר חג הפסח, בכדי שאם לא ימכרנו לאינו יהודי, שיוכל למכרו לאחר חג הפסח ליהודים שבעיר, בכדי שירויח את הסך הנ"ל אם ירצה לטרוח, או שמא יבוא יהודי מחוץ לעיר ויתן יותר ממקח הנ"ל, ואם לא ירצה האינו יהודי המוכ"ז לטרוח באלה, אזי אפשר שהחתום הנ"ל יקבל ממנו בחזרה החמץ ויתן לו ריוח דבר מועט כפי שיתפשרו ביניהם, ולי החתום מטה אין לי שום עסק בזה עם האינו יהודי מוכ"ז. ועוד זאת השכרתי בשכירות גמורה לאינו יהודי המוכ"ז את כל המקומות של החמץ וכלים חמוצים וכן המקומות שהבעלי חיים נמצאים שם וניזונים שם כפי הרשום בשטרי הרשאה מהיום עד שלשה ימים אחר הפסח, שיוכל אז למכור החמץ ליהודים שבעירינו או שבחוץ לעיר, והשכרתי לו את כל זה כפי המקח והשער השוה, וקבלתי ממנו דמי השכירות עד פרוטה אחרונה במזומנים, היינו שקבלתי ממנו ערבון …........................…… ....……… ועל המותר קבלתי ממנו חתימת יד הערב קבלן הנ"ל כנ"ל, ושכירות המקומות יהי' במחיר אשר נברר לפי חשבון השכירות המשתלם בעד חדש כל מקום ומקום, ולפי ערך זה יהי' נחשב המחיר של הימים שהמקומות מושכרים על ידי להאינו יהודי הנ"ל, והמפתחות להמקומות של כל המיני חמץ הנ"ל, הן הנה עומדים מוכן בכל מקום ומקום וחפשים להאינו יהודי הנ"ל לקחתם וללכת לכל המקומות הנ"ל ואין למחות על ידו, ואם מישהו מהמוכרים לא יתנו, הרשות בידם לשבור המנעולים והדלת וליכנס. ואגב קנין שכירות החדרים והרפתים והלולים ומכלאות יהי' קנוי לו כל החמץ הנ"ל ביתר שאת ויתר עז על כל הקנינים הנ"ל, ושבאם לא יחול קנין אחד, אזי יחול קנין האחר, ולא יפסל ולא יגרע כח כתב זה מחמת איזה טעות חסר או יתיר אות תיבה, טשטוש או מחק, רק הכל יהי' נדרש לטובת קיום המכירה. והרשות נתונה להעתיק כתב זה בלשון המדינה באיזה מקום משפט כפי חוקי המדינה, ולשלם המכסים המתיחסים לזה להיות תוקף כתב זה כתוקף קאנטראקט הנעשה כנימוסי וחוקי המדינה, הן על שכירות המקומות הנ"ל, והן על מכירת החמץ הנ"ל. ולראי' באתי על החתום היום יום …............… בשבת ……............. לחדש ניסן שנת חמשת אלפים ושבע מאות ……....….. …. פה עיר ……..............……

נאום ……… .....…….................…  

שטר ערב קבלן

חתימת ידי  דלמטה תעיד עלי כמאה עדים איך שכל הסך שמגיע מהאינו יהודי ……… …..…… …… להרב …......… ……… ……… בעד כל החמץ שקנה ממנו ובעד כל הבעלי חיים ועופות הנוזונים מחמץ שקנה ממנו בקנין גמור ומכירה חלוטה במקח המבואר בשטר מכירה שמסר לידו מחויב אני החתום מטה לסלק להרב הנ"ל לזמן פרעון לא יאוחר משלשה ימים אחר חג הפסח דהאי שתא חמשת אלפים שבע מאות ………...……… ליצירה, במזומנים בלי שום טענות ומענות ופתחון פה בעולם בעד האינו יהודי הנ"ל כפי החשבון שיעלה אחר המדידה והמנין והמשקל, אם ימכרנו האינו יהודי לאחרים, ואף גם אם לא ימכרנו כלל ואקבלנו ממנו בחובו, הריני מחויב למוכרו בעצמי לסלק ליד הרב הנ"ל לזמן פרעון הנ"ל, אם לא שיתרצה מרצונו הטוב לקבל החמץ בפרעון חובו, וכמו כן מחויב אני החתום מטה לסלק להרב הנ"ל את כל הסך המגיע מהאינו יהודי הנ"ל להרב הנ"ל בעד שכירות ששכר ממנו כל המקומות שהחמץ והכלים חמוצים מונחים שם, וכן כל הרפתים ומכלאות ולולין שהבעלי חיים והעופות נמצאים שם. מחיר השכירות של כל יום ויום לפי חשבון שכירות המשתלם בעד כל חדש וחדש כל מקום ומקום, וחיוב זה קבלתי בקנין גמור אגב סודר מיד הרב הנ"ל. ולראי' באתי על החתום היום יום ….......…… בשבת …....…… לחדש ניסן שנת חמשת אלפים ושבע מאות ……… ……… פה עיר ………..........

נאום ……… ...............………

הערות

[1] יש המקילים ומצריכים שיהיה לו מספיק לכדי שווה פרוטה רק כמקדמה לכל מקום שהרשו את הרב להשכיר, ויש המקילים עוד שיהיה מספיק רק שווה פרוטה אחת כמקדמה לקניית כל החמץ ושכירות כל המקומות.

[2] חיוב הגוי לערב קבלן הוא פחות: א המקדמה שיתן עבור החמץ ב המקדמה שיתן עבור שכירות מיקומי החמץ ג הנחה במחיר החמץ שיקבל הגוי בכדי שיוכל להרויח [אם וכאשר יחזור וימכור סך ההנחה נקבע בשטר מכירת החמץ] ד. וכן פחות 3 אחוז נוספים ממחיר החמץ הכללי כהנחה נוספת עבור הוצאות תפעוליות כשכירות החדרים וכדו' שיהיו לגוי.

[3] כלומר: שאז יקבל הגוי בחזרה: א את המקדמה שנתן עבור קניית כל חמץ ב את המקדמה שנתן עבור שכירות כל מקום ג הגוי יקבל את שווי ההנחה שהוחלט מראש בכדי שיוכל להרויח משהו מהקנייה והמכירה ד במקום 3% הנחה שקיבל עבור ההוצאות התפעוליות (כשכירות מקומי החמץ וכדומה) ימחל לו הרב על החוב שיש לו עבור שכירות החדרים למשך 7.5 ימים

[4] בסכום ה'כלשהו' נכלל: א. החזר המקדמה שנתן הנכרי עבור החמץ ב. החזר המקדמה שנתן הנכרי עבור שכירות החדרים ג. הנחה במחיר החמץ הריאלי שקיבל כדי שיוכל להרויח משהו מהקניה והמכירה. מעבר לכך, במקום 3% הנחה שקיבל הגוי (עבור הוצאות התפעוליות) ימחל לו על החוב שיש לו עבור שכירות החדרים ועוד.

[5] ההוצאות שיתכנו מפורטים בהערה 4.