ליקוטים וסיפורים נפלאים - פסח תשע"ז
מלך אחד יצא לציד ופגש בדרכו ברועה צעיר. משנוכח המלך לדעת כי הנער מצטיין בחכמה ובפקחות, הציע לו משרה כיועץ בבית המלוכה. הצלחתו של היועץ הצעיר הייתה גדולה ולא ארכו הימים עד שנתמנה לשר האוצר.
עלייתו המהירה בסולם התפקידים הבכירים עוררה את קנאת השרים הוותיקים ואלה החלו להעליל עליו שהוא גונב כספים מקופת המדינה. המלך, שסרב להאמין למקטרגים, אולץ בסופו של דבר להלוות אל השרים בדרכם אל בית שר האוצר כדי להיווכח שהלה מתעשר מכספי הצבור.
כאשר הגיעו לבית השר הופתעו מהצניעות והפשטות ששלטו שם. כשעמדו לעזוב את המקום בבושת פנים, גילו לפתע חדר נעול שעל דלתו היה כתוב שהכניסה לזרים אסורה. עד מהרה התברר להם שגם על בני הבית אוסר השר להיכנס לשם, וזה עורר את תקוות השרים למצוא שם את האוצרות הגנובים. הפעם הצטרף גם המלך לדרישה לראות את מכמני החדר הזה.
בקול בוכים התחנן בעל הבית ובקש לבטל את - הדרישה הזו. "אני מתבייש להראות לכם מה מכיל חדר זה " אמר. המלך לא ויתר. -
הדלת נפתחה ולתדהמתם ראו הכל חדר ריק מרהיטים
ובאמצעו מונחים מקל, תרמיל וחליל.
הכל ציפו עתה לדברי הסבר.
פתח שר האוצר את פיו ואמר: "מיום שנלקחתי מאחורי הצאן אל בית המלכות הנני חרד שמא אפול בפח הגאווה וההתנשאות. כדי להינצל מזה קבעתי לעצמי מנהג להסתגר בכל בוקר בחדר זה, טרם צאתי לבית המלוכה. כאן אני יושב שעה ארוכה, כשהתרמיל על גבי, המקל בידי ומחלל בחלילי כבימים ימימה. זאת כדי שלא אשכח כי רועה פשוט אנכי, אלא שבחמלת ה' עלי נשאתי חן בעיני המלך שהביאני אל ביתו. בכך אני משריש בקרבי את הידיעה שלא בכחי ובעצם ידי עשיתי את החיל הזה, אלא רק מה' הייתה זאת. אחרי ההכנה הזו אני יוצא לדרכי אל בית המלך. "
כשמוע המלך והשרים את הדברים בקשו את סליחת השר על שחשדו בו ועזבו את המקום בבושת פנים.
קשרים
- בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים