הזמנה מוזרה הגיעה לכולל אונגרין בירושלים.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, רבה של ירושלים, הוזמן לטקס הקבורה של הכומר האוסטרו הונגרי, - ה"ממונה" על ירושלים וארץ ישראל. התהלוכה - הייתה אמורה לצאת מפתח הכנסייה בהר ציון, בבית - קברות במרחק דקות אחדות מהכנסייה.
מבוכה רבה השתררה במשרד הכולל. הכיצד ישתתף רבה של ירושלים בטקס נוצרי? אך ידעו הם היטב כי אם לא ישתתף, עלולים ראשי הכנסייה הנוצרית לראות זאת כעלבון, דבר שעלול לגרם נזק לישוב היהודי בארץ הקדש.
שמע הרב את ההודעה, הרהר מעט, ואחר שאל באיזו שעה תתקיים התהלוכה. שמע את התשובה: שתים בצהרים בדיוק, ושב ללימודו.
זמן מה לפני ההלוויה הגיע הרב זוננפלד למשרד הכולל. חשבו האנשים כי מתכון הוא לצאת להלוויה, והנה התיישב הרב ללמד, כשמדי פעם הוא מעיף מבט בשעונו. מה מתכוון הרב לעשות? תמהו האנשים. - כעשר דקות לפני השעה שתים ידעו אנשי הכולל כי אם לא יצא כעת, בוודאי יאחר, שכן הדרך אמורה להמשך כעשרים דקות. הבינו שהחליט לא לצאת להלוויה.
לפתע, אחרי השעה שתים קם רבי יוסף חיים ממקומו, ויצא מן המשרד כשהוא רץ במהירות, ואנשי הכולל אחריו. כשהוא מתנשם ומתנשף הגיע רבי יוסף חיים לאמצע ההר, ומולם ראו את אנשי הכמורה שבים מן הטקס, ראו את הרב הקשיש התשוש מן הריצה, ולבם נכמר: "רבי, כמה התאמצת לבוא, אנו חשים הערכה רבה למאמציך. כמה חבל שהרב לא הספיק להגיע לטקס בזמן".
ורבי יוסף חיים, כשחיוך פקחותי מרחף על שפתיו, שב בחזרה לעיר העתיקה, התיישב במשרד הכולל ושב ללימודו.